שפע של טוב – פרשת מקץ
האחים של יוסף באים למצרים וכביכול נראה שהוא מתאכזר אליהם. הוא מאשים אותם בריגול, כולא אותם וגורם להם לחזור לארץ בתחושה ממש גרועה שאין תקווה. שמעון נשאר במאסר ואם לא יביאו את בנימין למצרים, הם יודעים שאין להם סיכוי לשחרר אותו ממאסר או לקבל אוכל לתקופת הרעב, מה שבוודאי נותן להם תחושת צער גדולה.
אבל למרות הכל אפשר לראות את האהבה הגדולה של יוסף לאחיו. הוא משיב את כספם ודואג למלא את שקיהם כדי שלא יחסר להם כלום. ליוסף יש מטרה שאותה האחים לא מבינים. יוסף עושה הצגה כדי להוכיח את האחים על מכירתו כך שיעשו תשובה שלמה ויהיו זכאים ולא חייבים.
לכן הוא עושה כל מה שצריך כדי להשיג את המטרה, הוא מאשים אותם בריגול וגורם להם לחזור ולהביא את בנימין כדי שיוכל לכלוא אותו ולהביא את האחים לאותו מצב כמו במכירתו, כך שהם ישמרו על בנימין ובכך יוכיחו שעשו תשובה שלמה ויתנקו מעוון. כל מה שנחוץ להשגת המטרה חייב להיעשות למרות הצער שנגרם לאחים, אבל בכל מה שמעבר לכך יוסף דואג לשמח את האחים ולהטיב להם.
יוסף לא חייב להשיב להם את כספם, שהרי הם שילמו לו בכסף הזה. הוא גם לא חייב למלא את שקיהם בר. אבל בכל זאת הוא עושה זאת. כי כל מה שהוא עושה זה לא מתוך רצון לנקמה ולגרום צער ועינוי לאחים, ולכן הוא משתדל לשמח אותם בדברים הקטנים מבלי שירגישו בכך.
האחים שמוצאים את עצמם מואשמים בריגול, יושבים שלשה ימים במאסר וחוזרים בהפסד גדול בחזרה לאביהם, בוודאי חשים צער גדול באותו רגע. הם בוודאי לא כל כך אהבו את אותו מלך גדול שעמד לפניהם והאשים אותם, כי הם לא ידעו שזה אחיהם שרוצה בטובתם. אפשר להניח שעברו להם מחשבות רבות בראש של כעס ושנאה והם היו כלל לא שלווים.
אבל מבחינת יוסף הכל היה הצגה בשביל לזכות את האחים עצמם. יוסף מעמיד פני רשע בזמן שבפנים הוא אוהב אותם אהבת נפש ולכן בכל זמן מה יוצא מהחדר כדי לבכות. הוא לא רוצה לצער אותם אפילו מעט, רק שהוא עושה את מה שהוא מוכרח לעשות לטובתם האישית.
כל אדם צריך לדעת שגם אנחנו נמצאים במצב דומה למצב האחים. כל אחד מאיתנו שרוי בתוך צער, דאגות, טרדות וצרות שונות. יש דברים לא פתורים, כעס ואכזבות, ולפעמים ח"ו גם קצת מפנים אשמות כלפי מעלה. אבל כל זה רק מתוך נקודת המבט שלנו.
הקדוש ברוך הוא עושה את הכל בתור הצגה כדי שנלמד את מה שצריך ללמוד וניקח את מה שצריך לקחת מתוך המצבים הלא נעימים האלו. הוא מכניס אותנו לאותן דאגות וצרות כדי שנתקרב אליו מתוכן. הוא לא רוצה חס ושלום שיהיה לנו צער, ולכן כל עיכוב או דבר לא טוב שלא נחוץ להתקדמות שלנו לא ייכנס לחיינו.
מכאן אומרים שכל עכבה לטובה, כי אם יש עיכוב או צער כלשהו, זה בוודאי נחוץ לנו וטוב לנו כדי להתעלות ולהתקדם, אחרת השם יתברך כלל לא היה מביא את זה לחיינו. ומכאן מבינים שבכלל הכל לטובה, כי כל מה שהקדוש ברוך הוא מזמן לחיינו מוכרח להיות מועיל בשבילנו, ואם אין תועלת, אז הקדוש ברוך הוא כלל לא היה מביא את זה אלינו מלכתחילה.
הקדוש ברוך הוא נתן לכל אחד מאיתנו עושר רב. לכל אדם יש כישורים, שמחה, אהבה, רכוש, הצלחה, בריאות ועוד דברים רבים ונפלאים. לאחד יש יותר בתחום מסוים ופחות בתחום אחר ולאחר להפך, אבל לכל אחד יש דברים נפלאים בחייו. רק שלרוב אנו מתמקדים בדברים שליליים, בדאגות וצרות, בהשוואות עם אחרים ואז אנו חושבים שכביכול השם לא אוהב אותנו או שהוא רוצה לצער אותנו.
אבל השם יתברך אוהב אותנו כל כך, וכאשר אנחנו מצטערים הוא מצטער עוד יותר. הוא רוצה שנבחר בטוב ושיהיה לנו רק טוב, אבל ישנם דברים לא נעימים שאנו מוכרחים לעבור כדי להתנקות מזוהמת החטאים והטומאה ולכן הקדוש ברוך הוא מביא אותם עלינו. הוא עושה את זה בשבילנו, כדי שנזכה להגיע למקומות טובים יותר בעזרתם.
למרות אותם דברים לא נעימים שעלינו לעבור, יש לנו בכל רגע המון דברים טובים בחיינו שבהם אנו יכולים להתמקד. גם אם השם מביא עלינו צער כלשהו, הוא דואג למלא את שקינו בכל טוב. במקום להתלונן ולבוא בטענות, כדאי להתבונן מעט על כל הטוב הזה.
וזה בדיוק העניין העיקרי של חנוכה. שאם נסתכל על אותה התקופה, נראה לכאורה דברים לא טובים שאף אחד לא היה רוצה. היוונים גזרו גזרות קשות על היהודים, הרבה יהודים התייוונו, היו מלחמות קשות והיה צער גדול ליהודים. ולכאורה היה אפשר חס ושלום להפנות אצבע מאשימה כלפי מעלה ולבוא בטענות, וכי זה השכר של העם המובחר שרוצה לעסוק בתורה? ואם כן מדוע אנו כל כך שמחים בחנוכה?
אלא שכל הדברים הלא נעימים האלו היו הכרחיים מסיבות שונות לתיקון העולם ולכן היו בלתי נמנעים. אבל בחנוכה אנו שמחים ומעלימים את כל אלו ומסתכלים על הנסים הגדולים. על פך השמן הטהור שנמצא בנס ועל המנורה שדלקה בבית המקדש בנס עצום במשך שמונה ימים. אנו מתמקדים בדברים היפים וכך רואים כמה השם יתברך אוהב אותנו וכך אנו מתחברים לאהבה שלו.
מה שהכרחי צריך להגיע ועל כך אין לנו תלונות. אבל בדברים הנוספים ובפרטים שיוצרים את האווירה הכללית, שם אפשר לראות את הטוב העצום שהשם יתברך משפיע עלינו. וכמו האחים שיכלו לבחור לראות איך שאותו אדם שנדמה להם כמלך רשע דואג להם, נותן להם לאכול, מחזיר את כספם, מברך אותם ונותן להם שפע גדול.
צריך לדעת שאדם שזוכה להתבונן על הטוב שהשם נותן לו, שמודה להשם על הטוב הזה ושמח בו, אותו אדם זוכה להתחבר למקור עליון של שפע שיוריד לו שפע עצום נוסף. כאשר אנו מתחברים להשם יתברך מתוך אמונה שלמה, התכלית מתקיימת ואז אין צורך כבר בדברים הלא נעימים שאנו צריכים לעבור, כי כבר השגנו את ההתעלות הרוחנית שהיינו צריכים לקבל מהם.
כך אותם דברים חולפים בדרך פלא ודברים חדשים וטובים מזדמנים לחיינו. בדיוק כמו שקרה לבסוף עם אחי יוסף שמתוך כל הצרות שהיו תקועים בהן, מתוך חוסר האונים שעמדו בו כשהולכים לאסור את בנימין, פתאום בדרך פלא אותו מלך רשע שעומד מולם מתגלה כאחיהם שאוהב אותם ורוצה לכלכל אותם ולתת להם את כל צורכיהם.
השם יתברך יפקח את עינינו ויזכה אותנו לראות את כל הטוב שנמצא סביבנו, את הנסים המופלאים המתרחשים בלי הפסקה, את השפע העצום שמגיע אלינו, ומתוך שנעריך ונתחבר אליו נזכה לשפע אינסופי של טוב ונזכה לישועות גדולות.
תכנים נוספים דומים:
כתיבת תגובה