כיצד ראוי להגיב במצבי לחץ? (פרשת קרח)
כאשר תוקפים אדם כלשהו, הוא נכנס למצב של מגננה. מתוך המצב הזה הוא פועל ומגיב בצורה מהירה ומוציא כל מה שאפשר כדי להיחלץ מהמצב. לא פעם ראינו אנשים שמנבלים את הפה ועושים מעשים לא טובים שלאחר מכן מתחרטים עליהם. כולם מתרצים שאיבדו שליטה מתוך הלחץ שהיו בו וכלל לא שמו לב למה שהם עושים ואומרים.
זו גם טקטיקה ידועה של אנשי מכירות שמלחיצים אותנו לסגור ברגע זה בלי זמן לחשוב, או של חוקרים שמבודדים את הנחקר ומלחיצים אותו כך שיוציא מידע בלי לעשות חישובים, או של החברה מסביבנו שמכניסה אותנו למצבים לא נעימים בהם אנו מרגישים צורך להיות כמו כולם, למרות שאנו הולכים נגד העקרונות שלנו.
כאשר אנו מותקפים, נשתמש בכל האמצעים האפשריים כדי להיחלץ מהמצב. אך משה מלמד אותנו דרך שונה לגמרי והרבה יותר טובה ויעילה להתמודד עם מצבי לחץ. פשוט להתעלם מהמציאות הגשמית, לעשות חשבון נפש, להתפלל וליישב את הדעת.
בתחילת הפרשה קרח ועדתו מאשימים את משה ואהרן על התנשאות. למשה רבינו בוודאי יש הרבה מה לומר להגנתו בנושא, שהרי הוא זה שהנהיג את ישראל לצאת מתוך עבדות במצרים עד לקבלת התורה האלוקית. הוא זה שתיווך בין העם לבין הקדוש ברוך הוא בזמן מתן התורה ובכל שהותם במדבר, הקריב את חייו למען העם והציל אותו פעם אחר פעם. לכן מובן שכלל לא קשה למצוא מה לענות לקרח ולעדתו.
הוא יכול להעמיד אותם במקומם ולסיים את הוויכוח ברגע אחד. אך משה רבינו לא עושה שום צעד פזיז. הוא מבין שהכול מגיע מלמעלה מאת הקדוש ברוך הוא. הוא מבין שקרח ועדתו הם רק בובות שמקיימות את שליחות הקדוש ברוך הוא. הוא מבין שהקדוש ברוך הוא מדבר אתו דרך הנסיבות הגשמיות ושאין לו עניין ישיר עם קרח עצמו אלא רק עם הקדוש ברוך הוא. לכן כשמשה שומע את דברי קרח ועדתו, התגובה שלו היא: "ויפול על פניו" (במדבר טז', פסוק ד'). רק לאחר מכן: "וידבר אל קרח ואל כל עדתו…"
כך למעשה צריכה להיות התגובה שלנו לכל דבר שנכנס לחיינו ולכל מצב לחץ. אנו צריכים ללמוד איך לקבל את הדברים לחיינו בצורה מבינה יותר. שהרי הלחץ נובע מבלבול וחוסר יכולת לתפקד כראוי. הלחץ הוא מצב בו הדעת מפסיקה לפעול ואנו נכנסים למצב חירום בו אנו מפקידים את הכל בידי האינסטינקטים וההרגלים. זה בדיוק ההפך מלחשוב, להתבונן, להתרכז וליישב את הדעת.
אמנם במצבי לחץ אמתיים שמחייבים תגובה מיידית זה בוודאי מועיל ועוזר כדי להתגונן ולהינצל ולכן המנגנון הזה קיים. אבל כאשר אנו מקבלים דברים מבחוץ שיוצרים אצלנו לחץ פנימי שאינו מוכרח, זוהי התגובה הגרועה ביותר לכל מה שאנו מקבלים לתוכנו. כאשר מתקבל אצלנו מצב חריג או מתקפה כלשהי שעלולים להלחיץ, להדאיג, להכעיס או לעורר כל סוג אחר של סערת רגשות, אנו צריכים לזכור את דרך ההנהגה של משה רבינו.
הקדוש ברוך הוא מדבר איתנו דרך הנסיבות הגשמיות מסביבנו. כאשר אנו נלחצים, אנו שוכחים חס ושלום את הקדוש ברוך הוא ורואים רק את הנסיבות הגשמיות מולנו. השליח שמוסר לנו את המודעה הופך להיות אצלנו הגיבור הראשי של הסרט. אך האמת היא שאין לנו שום עסק עם שליחים או עם ניצבים ותפאורה לסרט של החיים שלנו. אנחנו צריכים לדבר ישירות עם הבמאי והתסריטאי שקובע כיצד ייראו הדברים. לכן אנו צריכים להבין היטב שהכול הגיע מאת השם, ולנסות לפתור את המצב מולו.
כאשר מגיעים מצבים לא נעימים, זה בדיוק הזמן לפשפש במעשים. להתבונן על החיים שלנו ולבדוק את עצמנו. האם הכל אצלנו בסדר? האם עשינו תשובה על המעשים הלא טובים? האם אנו נמצאים בעליה והתקדמות? מה בעצם הקדוש ברוך הוא מנסה לומר לנו דרך אותו מצב שהביא לנו?
כאשר משה שומע את דברי קרח הוא כלל לא מגיב. קודם כל הוא בוחן את הדברים מול עצמו ומול הקדוש ברוך הוא. הוא נופל על פניו, מה שאומר שהוא לוקח את הזמן לעשות תשובה מול הקדוש ברוך הוא כדי לוודא שהוא נקי לגמרי, להתפלל ולהתחזק באמונה. רק לאחר מכן הוא עונה לקרח. שהרי הוא מבין שהוא צריך לתת תשובות לבורא העולם ולא לבשר ודם.
קרח יכול לחכות, כל העולם הגשמי יכול לחכות, העיקר הוא שאנחנו נהיה נקיים מול הקדוש ברוך הוא. ואם אנו אכן נקיים מבחינת השם יתברך וסוגרים את כל החשבונות שלנו ישירות מולו, אז אף אחד לא יוכל להזיק לנו. הקדוש ברוך הוא יכול לעשות נס עצום שהאדמה תפתח את פיה ותבלע את כל המזיקים שלנו כפי שעשה לקרח ועדתו. אם יש צורך בכך, כל המציאות תשתנה כדי שנקבל את מה שמגיע לנו. אבל כל זה רק לאחר שפתרנו את העניין מול השם יתברך.
כדי לזכות להצליח ליישם את הדברים, אנו צריכים להתאמן עליהם בשעת רגיעה. שהרי במצבי לחץ אנו לא מצליחים לחשוב בהיגיון והדבר האחרון שנחשוב עליו זה כיצד ענה משה רבינו לקרח. אך אם נתאמן על הדברים ונכניס את הדברים אל ליבנו, נוכל להפוך אותם לחלק מאיתנו עד שיהיו להרגלים ואינסטינקטים טבעיים שפועלים מעצמם באופן אוטומטי.
אנו צריכים להרגיל את עצמנו לשאול מה הקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו כעת? מדוע הוא מביא לנו דווקא את נסיבות החיים האלו? מה אנו יכולים ללמוד מתוך מצבי החיים שלנו? כיצד נוכל להתפתח רוחנית מתוך הדברים החומריים שעוטפים אותנו? אם נשאל בהתמדה את השאלות הנכונות ונזכור לחפש תמיד את הקדוש ברוך הוא בכל מצב בחיינו, נזכה להכניס את הדברים אל ליבנו עד שזה יהפוך להיות חלק מאיתנו. ואז ממילא, גם במצבי לחץ קשים נוכל לתפקד על פי אותו טבע חדש שיצרנו לעצמנו.
השם יתברך יזכה אותנו לראות את האמת שמאחורי הדברים. שנדע מי באמת מפעיל את כל ההצגה סביבנו ונפנה רק אליו בכל מצב. כך נוכל לזכות לבטל את כל הגשמיות מסביב ולהכניס אור ורוחניות לחיינו.
תכנים נוספים דומים:
כתיבת תגובה