ובערת הרע מקרבך – בלי צדק ונקמה – פרשת שופטים
פרשת שופטים מביאה לנו הלכה הנוגעת לעדים זוממים. אם עדי שקר מעידים על אדם מסוים בבית דין ונמצא שהם עדי שקר שזממו לחייב את אותו אדם בדין בזמן שבכלל היו במקום אחר בעת האירוע, אז אותם עדים מקבלים את אותו העונש שהיה צריך לקבל אותו אדם במקרה שהוא נמצא חייב. "ועשיתם לו כאשר זמם לעשות…" (דברים יט', פסוק יט').
כך אפשר לראות שפועלים מידה כנגד מידה. מה שהעדים רצו שיקרה לו אם היו מקבלים את עדותם, זה מה שיעשו להם בעצמם. אם למשל העידו עליו שעשה עבירה שעליה יש עונש סקילה, לאחר שמגלים שהם זוממים מענישים אותם באותו עונש סקילה.
אבל מפתיע לגלות שאם עדות השקר התקבלה וכבר הוציאו את אותו אדם להורג למרות שהיה חף מפשע ורק לאחר מכן מוצאים שהם היו עדים זוממים, אז כבר לא מענישים אותם בעונש מוות. וכפי שרש"י מפרש: "אם הרגו, אין נהרגים".
ולכאורה זה נראה סותר את השכל הישר. אם עדיין לא הרגו את אותו אדם חף מפשע בגלל עדות השקר שלהם, אז יש להם עונש מוות. אבל אם כבר הרגו את אותו אדם חף מפשע, שכעת לכאורה זה הרבה יותר חמור, אז מקלים להם ואין להם עונש מוות. כולם מבינים שאלו רשעים שגרמו למיתה של יהודי ללא סיבה. אז איך יתכן שמקלים להם בעונש במצב כזה?
הפסוק ממשיך ואומר "ובערת הרע מקרבך". האדם צריך לדעת שמחובתו לבער את הרע. אבל אף אחד לא יכול באמת לבער את הרע בעצמו. אין לנו את הכוח הזה. בכל זאת, החובה מוטלת עלינו והתפקיד שלנו זה לעשות את ההשתדלות האפשרית מצדנו ולא מעבר לכך.
וכפי שהמשנה אומרת (אבות פרק ב', טז'): "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין לבטל ממנה". אנחנו יכולים לעשות מה שאפשר כדי לבער את הרע בגבולות שהתורה נתנה לנו. כל מה שלא אפשרי ומחוץ לגבולות נעשה בידי שמיים.
דין וחשבון עם כל אדם זה התפקיד של הקדוש ברוך הוא ולנו אין באמת הבנה בזה. צדק ונקמה זה דבר שרק השם יתברך יכול לפעול. אין לנו שום השגה בדברים הללו. הרי כל מה שאנו יודעים זה רק מה שנמצא מולנו.
אנחנו לא יכולים לדעת מה עובר על האדם, מה היצר שהוא מתמודד אתו, אילו כוחות נפש ניתנו לו, מה היה אתו בגלגולים הקודמים, מה הנקודות החזקות והחלשות של אותו אדם ועד כמה הוא מתאמץ ועושה השתדלות בתפקידו בעולם. לכן אי אפשר לדון אף אחד עד שנגיע למקומו. כי מתוך אותו מקום, יתכן שגם אנחנו היינו מתנהגים כמותו. קל לשפוט אחרים ולהכריז עליהם שהם "רשעים". אבל כל זה מתוך נקודת המבט שלנו, בלי להכיר את העולם המורכב שלהם.
אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. הדיין לא יכול לדעת אם אדם מסוים הוא רשע או שהוא אדם טוב ששבוי בתוך יצרים או סביבה הרסנית. הוא לא יכול לדעת אם האדם העומד מולו התחרט על מעשיו ועשה תשובה או נשאר ברשעותו. רק הקדוש ברוך הוא יכול להסתכל אל הפנימיות ולדון את האדם. תפקיד הדיין הוא לבער את הרע על פי מה שעיניו רואות ולפי חוקי התורה. צריך לעשות השתדלות למנוע את הרע, ולא לנקום ולנסות להביא ל"צדק" על פי ראות עינינו.
כאשר שני עדים זוממים להתנכל לאדם כלשהו, המחשבות השליליות שלהם, הדיבורים הלא טובים וההתחברות לרע מביאים מציאות לא טובה לעולם. ועדיין הם לא נחשבים לזוממים שנהרגים אלא עד לאחר שמסתיים הדין לחובתו של הנידון.
לאחר שכבר נפסק הדין לחובתו, ישנה מציאות ממשית של רע שכבר הגיעה לעולם, שמלאך המוות מצפה לקחת את נשמתו של הנידון. כעת אם יבטלו את הדין, עדיין לא נפטרו מהמציאות הלא טובה. הרי מלאך המוות עדיין מצפה לעונש המוות שהובטח לו. לכן צריך לבער את הרע שאותם עדים זוממים יצרו, לבער את המציאות הלא טובה שהגיעה לעולם בגללם.
לכן לפי מה שהם זממו, כך עושים להם. כי אותה מציאות לא טובה שהם יצרו מחפשת להתגשם בעולם. הם בראו מקטרגים, מזיקים וכוחות לא טובים שרוצים להביא רע. אז עושים להם כפי מה שזממו וכך כל המציאות הלא טובה שיצרו שרוצה להתגשם בעולם, תתממש בהם ולא תזיק למישהו אחר. וכך אותו רע שהם עצמם יצרו יבוער מן העולם.
אבל אם כבר הוציאו את הנאשם להורג ורק לאחר מכן מגלים שהם היו עדים זוממים, אז כעת המצב הוא שונה. אותה מציאות לא טובה שהם בראו כבר התגשמה בעולם. היא התבערה וכבר לא קיימת. אמנם היא התממשה באדם חף מפשע ובצורה לא מוסרית כלל, אבל יחד עם זאת היא כבר מבוערת מן העולם.
כעת מלבד רגשות חוסר צדק, כעס ונקמה, אין שום הכרח להוציא להורג את העדים הזוממים. אין "רע" שצריך לבער, כי הרע שיצרו כבר בוער. אז אמנם זה נראה לא צודק ושמגיע להם עונש, אבל זה לא יעזור לתקן שום דבר.
כמובן שזה בוודאי לא אומר שהם יהיו נקיים מכל הסיפור. שבוודאי אפשר להעניש אותם, אלא שהעונש לא יהיה מוות, כיוון שאין טעם להרוג עוד יהודי לחינם, ואפילו שהם רשעים במעשה שעשו.
העונש האמתי מגיע בידי שמיים. הקדוש ברוך הוא דואג לעשות צדק. הוא היחיד שיכול לשפוט לעומק. הרי השם יתברך הוא זה שזימן וסובב שאותם עדים יעידו עדות שקר דווקא על האדם הזה ושהוא ימות. הכל בהשגחה פרטית. אז אמנם זה לא פוטר אותם מאשמה, אבל מכל מקום נבין שזו לא טרגדיה מקרית שאירעה כאילו בלי כוונה.
ובאמת אנחנו תופסים שכאילו בגלל אותם עדי שקר האדם המסכן נהרג. אבל אצל הקדוש ברוך הוא אין טעויות. חשבונות שמיים פתוחים לפניו, כל מעשיו, מחשבותיו, גלגוליו, כוחות הנפש ושאר כל הדברים באים בחשבון מדוקדק. הכל בהתאם לתיקון שאותו נשלח לעשות ובהתאם לכל הפרטים של תיקון כל העולם. אם אותו אדם הוצא להורג, זה אומר שכך היה צריך להיות.
עיקר שפתי חכמים מבאר שכיוון שאותו נאשם נהרג, בוודאי היה בן מוות בשביל עוון אחר. צריך להבין שאין טעויות בשמיים. נכון שהוא לא היה אשם במקרה הזה, אבל אם גלגלו עליו מהשמיים שהוא יוצא להורג על ידי בית דין, אז בוודאי שזה לא במקרה ויש לזה סיבה מדוקדקת על פי חשבונות שמיים.
יוצא שלמרות שהעדים עצמם הם זוממים ובוודאי יתנו על כך את הדין, מכל מקום אותו אדם שהוצא להורג היה צריך למות בכל מקרה ורק יצא שזה נעשה על ידם כי מגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב. אם אותם עדים לא היו זוממים, היו מגלגלים עליו מהשמיים שיצא להורג בצורה אחרת, אבל מכל מקום נגזר עליו למות על פי חשבונות שמיים.
האדם מטבעו מחפש צדק ונקמה. הוא רוצה שכולם יתנו את הדין, שאם אדם עשה מעשה לא טוב, הוא ישלם על כך. אבל צריך להבין שזה לא התפקיד שלנו. אנחנו לא יכולים לשפוט את האנשים. אף אחד מאיתנו הרי לא היה רוצה שישפטו אותו לפי מה שרואים מבחוץ בלי להכיר את הפנימיות שלו. גם אנחנו עושים דברים נוראים לפעמים, ורק שאנו נוהגים בסלחנות עם עצמנו.
לכל אדם יש אנשים שלא אוהבים אותו, שכועסים עליו, שרוצים ברעתו. ואפילו שהאדם הוא טוב, רק שהיו אי הבנות. אם היו דנים אותנו על פי שיקול הדעת שלהם, המצב היה גרוע. אנשים עושים דברים גרועים, אבל מצדיקים את עצמם. אבל כאשר אחרים עושים את אותם דברים, אז שום הצטדקויות לא יעזרו.
צריך להבין שגם אם אנחנו עושים מעשים לא טובים פה ושם, זה לא נעשה מתוך רוע, אלא מתוך חולשה. בפנים אנחנו אנשים טובים אבל לפעמים היצר משתלט. זו רק נפילה ובוודאי לא נרצה שישפטו אותנו ויגדירו אותנו לפי אותם מעשים מבלי שיכירו את הפנימיות שלנו.
ולמשל לכל נהג יכול לקרות שהוא נרדם בשעת נהיגה או שלא שם לב לילד שמתפרץ לכביש או שלא שם לב לתמרור כלשהו וכו’. האמת היא שכמעט לא מצוי נהג שזה לא קרה לו מעולם, רק שבחסדי השם יתברך, ברוב הפעמים זה מסתיים בנס ללא נפגעים.
אבל לפעמים מתוך חשבונות שמיים, מחליטים בהשגחה פרטית שיתרחש מקרה ששם אדם כלשהו כן יפגע. ואז מיד כולם באים בטענות לאותו נהג, מאשימים, כועסים וכו’. ואמנם באמת יתכן שאותו אדם נהג ברשלנות וכדומה, אבל אנשים מתעלמים מכך שגם להם בעצמם זה התרחש עשרות פעמים. כמה פעמים הם עצמם בלמו בפתאומיות ופתאום הבינו איזה נס היה להם שלא היה שם אף אחד וכדומה. אבל מצדם זה כאילו שאותו אדם הוא רשלן והם עצמם אחראיים, שהרי להם זה לא קרה.
לכן צריך להבין שאסור לשפוט אחרים ורק בשמיים אפשר לשפוט את האדם. לכל אחד מאיתנו יש דברים לא טובים שעשה בעבר ומתחרט עליהם. בוודאי שלא נרצה שאנשים ישפטו אותנו לפי אותם מעשים וירצו ברעתנו. לאחר שאדם עושה תשובה הוא נחשב לאדם חדש. אבל את זה אי אפשר לראות בעיניים גשמיות. אחרים מסביבו יכולים להסתכל עליו בתור רשע ולשנוא אותו, למרות שהוא עצמו מצטער על מעשיו הלא טובים ועשה תשובה גמורה.
כאשר מדובר בנו או בקרובים לנו, אז אנחנו לא חושבים במושגים של צדק או מחפשים נקמה. אנחנו מבינים שזה לא נעשה מתוך רשעות ולכן אנו סלחנים יותר לגבי העבירות של עצמנו. כי אנחנו נגועים. אז באותה מידה אנו צריכים להבין שאנו לא יכולים לשפוט אחרים. כי לכולם יש חולשות והיצר של כולם גובר לפעמים. זה בוודאי לא מה שמגדיר את האדם כך שנוכל לדון אותו.
רק הקדוש ברוך הוא יכול לעשות צדק אמתי. צדק שמכיל את כל החיים שלנו, את הפנימיות שלנו וגם את הגלגולים הקודמים וכל שאר הגורמים סביבנו, על פי הרמה שלנו ובהתאם לכוחות הנפש שבנו. אלו חשבונות שמיים שאין לבשר ודם השגה בהם.
ולכאורה היינו יכולים לחשוב שאם רק הקדוש ברוך הוא יכול לשפוט, אז בכלל לא צריך דיינים שישפטו את העם. אבל על זה בדיוק הפרשה מדברת. אנו מוכרחים למנות שופטים ושוטרים כדי לבער את הרע מקרבנו. אנו מוכרחים לנסות לחתור לאמת ולצדק. אבל אנחנו עושים רק את ההשתדלות שלנו על פי התורה הקדושה כדי לבער את הרע.
אסור לדיינים לפעול מתוך רגש. אסור להם לחפש להתנקם. הם מוכרחים להפעיל שיקול דעת ולפסוק בדרך השכל על פי התורה הקדושה. גם אם למשל אדם עשיר, גס רוח וגאוותן תבע לדין אדם עני ומסכן, אם על פי דין תורה אותו עני חייב לעשיר אז אסור לדיינים לשנות את הדברים, גם אם זה נראה כלל לא צודק. זה לא משנה מה אנחנו מרגישים בפנים, מה שחשוב הוא לדון על פי כללי התורה. את הצדק הקדוש ברוך הוא כבר מסדר.
הדברים האלו מאוד קשים ליישום, כי כולנו בחיי היום יום שלנו מתפקדים כדיינים כלפי כל אדם שאנו פוגשים. כולנו שופטים את האנשים סביבנו וחושבים על כל אחד דברים מסוימים. כולנו פועלים על פי רגשות של צדק ונקמה שמניעים אותנו. למרות שאנחנו לא רואים את התמונה הרחבה ולא מכירים את כל הפרטים, בכל זאת אנחנו לא יכולים לעצור את עצמנו מלשפוט את כולם. אבל מי אנחנו שנגדיר מה זה צדק אמתי? מדוע אנחנו חושבים שאנחנו תמיד צודקים?
התורה הקדושה מלמדת אותנו כלל חשוב, שאנחנו בעצמנו לא יכולים להגיע לצדק אמתי ולכן מה שעלינו לעשות זה להידבק בכללי התורה ורק להשתדל לבער את הרע בגבול היכולת שלנו ומתוך כללי התורה וההלכה. את שאר העבודה וסגירת החשבונות עושים בשמיים.
ישנם הרבה מקרים בהם ברור לכולם מי אשם. ברור לכולם שיש אדם רשע שצריך לקבל עונש חמור. אבל אין להם לא ראיות ולא עדים כך שאי אפשר לחייב את אותו אדם וכך הוא מתחמק מעונש. במקרים כאלו אנחנו מרגישים חוסר צדק נורא. אבל צריך להבין שאותו אדם, וכך גם כל אדם אחר כמובן, יקבל משמיים בדיוק את מה שהוא צריך לקבל. בין אם זה שכר ובין אם זה עונש. אם יש באפשרותנו לעשות השתדלות כדי להביא ראיות ולחתור לאמת, אז מצוין. אבל אם לא, אז צריך להבין שהצדק יגיע בכל אופן גם בלי עזרתנו ובלי ידיעתנו.
כל אדם נמדד על פי עצמו וכוחות הנפש שלו והכל מדויק בלי טעויות. אלא שלדיין אין אלא מה שעיניו רואות ולכן עליו לפסוק על פי שכל ושיקול דעת. תפקידנו הוא לבער את הרע. אם זה אפשרי במסגרת כללי התורה שניתנו לנו, אז טוב. אבל אם זה חורג, אז אי אפשר לומר שכל האמצעים כשרים. עלינו לנהוג בדרך ישרה ולראות את דעת התורה בעניין. כל מה שמעבר לכך יטופל בידי שמיים.
ישנם הרבה מקרים בהם אנשים שומעים בחדשות על דברים לא הוגנים ואז מקבלים תחושה נוראה של חוסר צדק. לפעמים אנחנו רואים אנשים רשעים מצליחים וצדיקים שסובלים ואז אנחנו חושבים שצדיק ורע לו ורשע וטוב לו. לפעמים נדמה שחס ושלום כל העולם הפקר ואנחנו מופקדים ביד הגורל והמקריות. אבל אלו מחשבות מסוכנות שצריך לעקור. צריך לזכור שהקדוש ברוך הוא מנהל את העולם. הוא דואג לכולם ושומר על כל אדם כפי הראוי לו על פי מה שנקבע בשמיים.
לכן חשוב לכל אחד מאיתנו לקבל זווית קצת שונה על החיים. עשיית צדק זה לא התחום שלנו, אנחנו מנסים לעשות את ההשתדלות, אבל אין טעם לכעוס, להתעצב או להתייאש, כי כבר יש צדק בעולם. גם אם דברים נראים לנו כלא צודקים, בשמיים דואגים שהכול יהיה צודק.
אז אם מישהו גנב ולא נתפס, הוא ייתן את הדין על כך מאוחר יותר בלי שאנחנו נדע מכך בכלל, או שהוא כבר נתן את הדין וזה הכל חלק מפזל ענקי שמרכיב את כל האנשים בעולם בכל הסיטואציות שהיו מאז בריאת העולם. הכל צודק ומושלם, רק שאנחנו רואים חלק קטן מהפזל וחושבים שחס ושלום יש חוסר צדק.
השם יתברך יגאל אותנו מהשקר וההסתר, יאיר את עינינו לראות את התמונה השלמה ואז נוכל לראות איך שהכול ישר, צודק ומושלם.
תכנים נוספים דומים:
כתיבת תגובה