סליחה ותיקון – פרשת שלח
לאחר חטא המרגלים, הקדוש ברוך הוא גזר על אותו הדור למות במדבר. משה רבינו פתח בסדרה של תחנונים לפניו עד שהוא התרצה לבסוף ואמר לו "סלחתי כדברך" (במדבר יד׳, פסוק כ׳). אם כן, מפתיע מאוד לגלות לאחר מכן שהעונש לכאורה כלל לא התבטל ועם ישראל באמת מתו במדבר במשך ארבעים שנה.
מעבר לכך, אותו יום היה תשעה באב ואז נקבע שזה יהיה יום של בכייה לדורות, ובאמת שני בתי המקדש, גם הראשון וגם השני, נחרבו באותו היום ועד היום אנחנו בצער ונמצאים בגלות. יוצא שהעונש שגזר הקדוש ברוך הוא באמת התקיים. אם כן צריך לשאול, היכן הסליחה שסלח הקדוש ברוך הוא? ואם אכן סלח אז מדוע העונש עדין קיים?
אלא שצריך להבין יותר לעומק את עניין הסליחה. כאשר סולחים על מעשה כלשהו, הסליחה עצמה מבטאת את ההרגשה האישית כלפי אותו מעשה. כשאדם סולח על מעשה הוא מגלה שאין בלבו כעס וטינה כלפי המעשה, והוא לא מאשים את אותו אדם שעשה אותו. אבל יחד עם זאת צריך להבין שהסליחה לא מוחקת את אותו מעשה שנעשה. אותו קלקול עדין קיים בעולם.
לצורך דוגמה, נתאר לעצמנו שילד כלשהו התפרע בבית ושבר חפץ יקר ערך כלשהו. לאחר המעשה, הוריו כועסים על מה שעשה, כיוון שנהג בחוסר זהירות, התפרע ולא הקשיב לאזהרות של הוריו. כשהילד רואה שהוריו כועסים, הוא מתחיל לחשוב על מעשיו ואז מבין שנהג לא בסדר, אז הוא מבקש מהוריו סליחה בלב שבור.
הוריו שאוהבים אותו מאוד בוודאי סולחים לו על המעשה וכעת כבר לא כועסים עליו. אבל עם כל זה, צריך לזכור שאותו חפץ ששבר לא שב לקדמותו בעקבות הסליחה, אלא הוא עדיין שבור. כעת אם רוצים להחזיר את החפץ לקדמותו, צריך לעבוד קשה כדי לאסוף את כל החלקים, להתאים חלק לחלק, להדביק אותם בצורה טובה וחלקה ורק אחרי הרבה עבודה נוכל לראות את החפץ מתוקן, וגם אז זה לא יהיה לגמרי שלם כפי שהיה במקור, אלא רק מתקרב לזה.
ברור הרי לכולנו שאדם שעשה דבר נוראי כמו רצח למשל, לא יוכל להחזיר את הגלגל לאחור. שום דבר שיעשה לא יוכל להשיב את חייו של אותו נרצח ולהחזיר את כל מה שיכול היה הנרצח להשיג בחייו, את כל התולדות שהיה צריך להביא לעולם, לבטל את הסבל הנורא שסבלה המשפחה שלו וכו׳. יכול להיות שהרוצח יבין את המעשה הנורא שעשה, יצטער עליו ויעשה עליו תשובה, ואפילו יכול להיות שהמשפחה של הנרצח תסלח לו, אבל מבחינה מעשית את מה שכבר נעשה אי אפשר לבטל.
חשוב לדעת את הדברים, כיוון שהרבה יהודים שואפים להתקרב לקדוש ברוך הוא, אבל מתוך הקשיים, התאוות והיצר הרע שמשפיע עליהם, הם בוחרים בעבירות ובדרך לא טובה. הם עושים את זה מתוך מחשבה שהם יכולים בקלות לעשות תשובה ולבטל את כל מה שעשו. אבל זה לא פשוט בכלל ודרושה עבודה רבה כדי לתקן.
הרבה חושבים שהם יכולים לחטוא במשך כל השנה, ואז ביום הכיפורים למחוק ברגע את כל העבירות שעשו. הרבה אומרים שהם מרשים לעצמם לעשות עבירות כשהם צעירים מתוך מחשבה שבגיל מבוגר יותר יעשו תשובה. לכן צריך להבין את הדברים, כיוון שגם אם השם יתברך יסלח ויקבל את התשובה, יש עוד הרבה מה לתקן וקשה מאוד להחזיר את הגלגל לאחור.
מצד שני, חשוב גם לדעת שאסור לנו להתייאש מעשיית תשובה. לא משנה מה עשינו בעבר, הכל ניתן לתיקון. אמנם צריך להתאמץ כדי לתקן, אבל זה אפשרי וכל אחד יכול.
הקדוש ברוך הוא נתן לנו מתנה נפלאה שהיא מעל הטבע וזוהי התשובה. תשובה מלאה מאהבה יכולה למחוק לחלוטין את כל העבירות ואפילו להפוך אותן לזכויות. בדרך הטבע אי אפשר להשיב את הנעשה, אבל בדרך על טבעית זה אפשרי, וזוהי המשמעות של התשובה. לכן אסור להתייאש מתוך חטאי העבר שחטאנו כי הכל ניתן לתיקון. אבל יחד עם זאת, אסור להוסיף יותר חטאים ואף לא חטא אחד קטן, כי למרות שאפשר לתקן, התיקון הוא כלל לא פשוט ודורש הרבה מאמץ מאיתנו.
כשהקדוש ברוך הוא אומר למשה "סלחתי כדברך", זה אומר שהשם יתברך לא כועס יותר על עם ישראל בגלל חטא המרגלים. אבל גם לאחר שהשם יתברך סלח, הקלקול נשאר. עם ישראל ירד בדרגה וכעת צריך מסע של תיקונים כדי לנסות לחזור למצב הקודם שהיה לפני החטא. כדי לנקות את עם ישראל יש צורך בדברים לא נעימים כל כך, כמו למשל למות במדבר במשך ארבעים שנה או להיות בגלות ללא בית מקדש.
כמובן שישנה דרך נוספת, שהרי ככל שאדם יעשה תשובה אמתית יותר ומעומק הלב, כך הוא מכפר על העוונות בצורה חזקה יותר. מובן שאדם שמקריב מעצמו למען התורה ועושה מסירות נפש למען השם יתברך, הוא כבר לא זקוק לייסורים שימרקו את חטאיו. ובאמת חז"ל מלמדים אותנו שאם עם ישראל יעשה תשובה בצורה חזקה מאוד, אז נוכל להביא את המשיח ואת הגאולה השלמה לפני זמנה, כי כך נוכל להזדכך ללא ייסורים. כך נוכל לבטל לגמרי את העונש שניתן לנו על הבכייה לחינם ולתקן את הדבר.
אבל כל זה מדובר על תשובה מאהבה מעומק הלב ובהתלהבות ורצון חזקים. זה כלל לא פשוט להגיע לתשובה עמוקה ואמתית ולכן מובן שאסור לנו לסמוך על זה. עד היום הרי כולנו מתקנים את חטא אדם הראשון שכולנו ניצוצות שלו. תארו לכם שרגע אחד של תאווה הביא עלינו את כל הסבל של כל העולם שהיה אי פעם, ועד היום התיקון לא הסתיים.
אדם שבא לעשות עבירה כלשהי צריך לזכור את הדברים ולהפנים שאותה עבירה שהוא בא לעשות מתוך תאווה או יצר שדוחפים אותו, הולכת לעשות קלקול רציני שהוא יצטרך לעמול במשך הרבה מאוד זמן כדי לתקן, וגם אז לא בטוח שהוא יצליח לתקן בשלמות.
על זה לימדו אותנו חז״ל שאדם צריך לחשב שכר עבירה כנגד הפסדה והפסד מצווה כנגד שכרה. כי כשבאים לעשות עבירה לא חושבים על העתיד, רואים מול העיניים רק את התאווה שאנו הולכים למלא לשניות הקרובות. אם אדם היה חושב שעבור כמה שניות או אפילו כמה דקות של תאווה הוא יצטרך לשלם בעמל קשה ומאמץ רב במשך עשרות שנים, אז הוא לא היה מבצע שום עבירה. אבל היצר מסתיר מאיתנו את האמת כדי ללכוד אותנו, ואז אנו רואים רק את התאווה מול העיניים בלי להתחשב בתיקון המפרך שנצטרך לעבור לאחר מכן.
כל יהודי צריך לשאוף שהשם יתברך יסלח לו על כל החטאים. אבל זו רק תחילת הדרך וזה בהחלט לא מסתכם בכך. לאחר שהשם יתברך סולח לנו, עלינו לעשות את מרב ההשתדלות, המאמץ וההשקעה כדי להצליח לתקן את אותם חטאים. כמובן שככל שנשתדל יותר ונרצה בזה יותר, כך השם יתברך יעזור לנו בזה ונזכה לראות נסים עצומים. נוכל לראות איך השם יתברך מסדר לנו את כל הדברים בדרך על טבעית ולא מובנת. אבל כל זה מתוך השקעה ומסירות נפש שעלינו לעשות כדי לתקן את החטאים.
השם יתברך יזכה אותנו לעשות תשובה מושלמת על כל החטאים שלנו. שלא נחטא עוד וכל מה שחטאנו בעבר הקדוש ברוך הוא יכפר לנו ויתקן לנו, אבל לא על ידי ייסורים חס ושלום, אלא נעקור את החטאים מתוך אהבת השם ויראת שמיים, לימוד התורה הקדושה וריבוי אורה הקדוש בעולם. כך נביא לתיקון העולם ונזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.
תכנים נוספים דומים:
כתיבת תגובה