פרשת שמות – התחכמויות של היצר הרע
בפרשה ניתן לראות שבני ישראל היו חזקים ביותר. ידוע שהיה להם כוח עצום מבחינה פיזית והם התרבו מאוד וכעת פרעה אומר במפורש "עם בני ישראל רב ועצום ממנו". אז צריך לשאול מדוע הם לא התנגדו לפרעה? מדוע לא מרדו ונאבקו?
הרי הדבר ידוע שזה היה סבל נוראי שאין כדוגמתו להיות עבדים במצרים. ולא זו בלבד, אלא שגם נגזרו עליהם גזירות קשות, שהיו משקעים את התינוקות בין הלבנים, והיו משליכים אותם ליאור, ופרעה היה רוחץ בדמם וכו’. אז איך הסכימו להקריב את ילדיהם עבור מלך שעם קצת כוח רצון הם יכולים לחסל אותו ואת כל מצרים? מדוע קיבלו את כל הסבל מבלי להילחם בחזרה?
פרעה לא היה טיפש, הוא ידע שבני ישראל חזקים ויכולים לחסל אותו ולכן לא נלחם נגדם כלל. כל מעצמה שהייתה רוצה לחסל עם מסוים הייתה פשוט נלחמת וגומרת את הכל ביום אחד. אך פרעה מבין את חולשתו ולכן אומר לעם שלו "הבה נתחכמה לו". הוא היה מוכרח להתחכם כנגד ישראל ולכן חיפש תחבולות שונות כך שהם לא יוכלו להילחם נגדו.
אז פרעה החליט לגרום להם להרגיש כעבדים. להשפיע עליהם בצורה הדרגתית עד שיוריד את רוחם. בהתחלה שמו עליהם שרי מסים, לאחר מכן העבידו אותם בפרך, כך לאט לאט בני ישראל התרגלו להיות עבדים. כאשר פרעה הכביד עליהם את הגזרות, הם כבר לא יכלו אפילו לחשוב על מרד, שהרי ראו את עצמם בתור עבדים מסכנים שלא יכולים להתנגד.
העיקרון שהבין פרעה הוא הגיוני ופשוט, כל מה שצריך זה להעביר את המלחמה לפסיכולוגית. לגרום לאדם להרגיש כמו עבד ולהסיח דעתו מהכוח והעצמה שקיימים בו. הרי אפשר לראות איך אנשים לוקחים פילים, שוורים ושאר חיות חזקות ומאלפים אותם לעשות את רצונם. ברור שהפילים או השוורים יכולים ברגע לחסל את הבעלים שלהם, אלא שמתוך שאין להם את התפיסה הזו של בני חורין, הם לא מבינים שזה אפשרי. הם התרגלו להיות כפופים לבעלים שלהם, חושבים בצורה של עבדים ולא מכירים את העצמה והחוזק שלהם, כך שזה בכלל לא בתפיסה שלהם שיש להם אפשרות למרוד ולצאת לחופשי.
עד היום אומות העולם עובדות בשיטה הזו של פרעה. הם טובחים בנו ללא הפסקה, אך מצד שני מרגילים אותנו בכל פעם למצב החדש כך שלא נוכל להתנגד. עם ישראל נמצא באופן קבוע במצב של מלחמה, רק שבגלל ההתחכמות שלהם אין לנו שום אפשרות להגיב כי אנחנו בכלל לא מגדירים את זה כמצב מלחמה. הם יכולים לשלוח טילים, לפוצץ אוטובוסים, לחטוף שבויים ולעשות את כל הטרור האפשרי, בזמן שאנחנו בתמורה מעבירים להם מענקים, נותנים להם קרקעות, תנאים סוציאלים טובים ואפליות מתקנות. כי אנו בטוחים שזה המצב הרגיל שצריך להיות, ולא רוצים לשנות את המצב שהתרגלנו אליו.
לא רק אומות העולם עובדות בשיטה הזו, כל דבר משורש הרע עושה את דרכו אלינו בצורה דומה. יצר הרע מתחכם ומביא אותנו לחשיבה שאנו כלל לא מסוגלים להתנגד לו. הוא מביא אותנו להבנה שאנחנו עבדים, שאי אפשר להשתנות, שהשגרה היא כל חיינו ואם נשנה אותה העולם יקרוס, שאין לנו שום סיכוי ושהוא המלך שלנו ממש כמו פרעה. הקיבעון והשגרה מחזיקים אותנו כך שלא נצא מהגבולות והמייצרים.
לכן כאשר הקדוש ברוך הוא נגלה למשה, שהולך להוציא את ישראל מתוך כל הגבולות והמייצרים, הוא אומר לו "של נעלך מעל רגלך" – תסיר את המנעולים שלך מעל ההרגלים שלך. קודם כל צריך להבין שניתן לצאת מהגבולות, לפתוח את המנעולים שישחררו את הקיבעון מההרגלים שלנו שאנו לכודים בהם. רק לאחר שהשתחררנו מהקיבעון, אפשר לקבל תפיסה חדשה שתעזור לנו להגיע לישועה. פתאום אנו יכולים לגלות שיש לנו כוח עצום.
ברגע שאנו מסרבים להשלים עם כל הרע מסביבנו ולהתרגל אליו, אנו זוכים להישאר חזקים ולא ליפול בתחבולות היצר הרע. כשכל המכרים שלנו מסביב מחללים שבת, כשהסביבה שלנו מבזה ומזלזלת בכבודם של רבנים חשובים וקדושים, כשכולם מציעים לנו את ה"תרבות" שלהם שהולכת הפוך מדרך התורה, הופך להיות קשה מאוד לא להתרגל לדברים ולהישאר עם אמונה.
אילו היינו נתקלים בכל זה בבת אחת, היינו מבינים שהעולם השתגע. אבל היצר מתחכם, הוא נותן לנו להתרגל למשהו אחד ורק אז מביא לנו משהו גרוע יותר. וכך לאט לאט אנחנו מאבדים שליטה ומתרגלים למצב המצוי והלא רצוי.
והמלחמה החזקה ביותר של האדם נמצאת בתוכו. כי יש לו נשמה עליונה וקדושה, שהיא חזקה יותר מכל עולם החומר. שהאדם מחובר לאינסוף ברוך הוא ויכול לעשות הכל ללא שום גבולות. אבל החומר מגביל אותו לחשוב שיש לו גבולות שאי אפשר לעבור אותם, וכך הוא מתרגל לאותם גבולות ולא מעז לפרוץ אותם.
האדם תמיד עוסק בשליליות ובגבולות שמעכבים אותו. שזה קשה לו לעשות כך וכך, שאין לו סיכוי להצליח, שהוא עייף, שהוא מוגבל בחוקי הטבע, שאי אפשר לשנות את כל כללי המציאות, שהוא חייב להיות כמו כולם וכו’. וכך הוא נופל בעבודת השם ובטוח שאין לו סיכוי. הוא לא מצליח לעשות דברים והופך להיות עבד של הטבע והסביבה.
אבל אותה מוגבלות היא בתפיסה שלו. כי הוא התרגל לחשוב כמו עבד ולחיות בתוך עולם של שקר שמציג את החומר בתור האמת והעיקר. הוא רואה קיר מולו ובטוח שהוא לא יכול לעבור דרכו, כיוון שמצד המוגבלות החומרית אי אפשר לעבור דרך הקיר. אבל מצד האינסופיות שבו אין בזה שום דבר קשה והוא יכול לעשות הכל. רק שאנחנו לא מצליחים להתחבר לאינסופיות הזו, כי אנחנו מרגישים כמו עבדים.
ובאמת אנשים יכולים לשמוע את הדבר הזה ולרצות להשתנות. אבל השינוי לא יכול להגיע ברגע אחד. וכמו למשל שבני ישראל שהיו עבדים לא יכלו לצאת ממצרים ברגע, וגם לאחר כל הניסים העצומים, וגם לאחר שכבר יצאו ממצרים, עדיין הרגישו כמו עבדים ורצו לשוב למצרים כי חשבו שהיה להם שם טוב.
כי האדם מוגבל בתוך תפיסת העולם שלו. כדי לצאת מאותה תפיסה עליו לעבור תהליך ארוך ולאט לאט להחדיר לעצמו את התפיסה החדשה. שלב אחר שלב עד שיגיע למקומות שהוא חפץ בהם.
וכך כל אחד יכול לראות על עצמו, שאדם שקוע בהרגלים שלו וחוזר על אותם דברים. וגם אם הוא יודע שאותם הרגלים אינם טובים עבורו, הוא לא מצליח להשתנות, כי זה חלק מתפיסת העולם שלו. אבל מכל מקום ברור הדבר שזה לא הכרח.
וכמו אדם שרגיל למאכלים מסוימים, או אדם שרגיל למידות מסוימות, או אולי יש לו תחביבים מסוימים, או שיש לו פחדים מסוימים, או שהוא מצוי בחברה מסוימת ועם תכנים משותפים וכו’. שאותו אדם כעת נמצא במקום הזה, והוא לא יכול להחליט שזהו, מהיום הכל משתנה. זה הרי חלק בלתי נפרד מתפיסת העולם שלו ממש. אבל מכל מקום הדבר לא מוכרח ואם יעבוד על עצמו הוא יוכל לשנות את אותה התפיסה. וכך רואים שאדם משתנה במהלך החיים שלו, שיש לו תקופות מסוימות בהן תפיסת העולם שלו היא כזו ובתקופות אחרות היא משתנה לתפיסה אחרת.
והיצר הרע יעשה הכל כדי להרחיק את האדם משורשו העליון. שתפקידו הוא להפריד ולהראות לאדם שהוא מוגבל ושקוע בעולם הגשמי. ואז האדם שוכח מהרוח, שוכח מהנשמה, מהתורה והמצוות ומכל דבר שקרוב לקדושה, והופך להיות עבד של עולם החומר. כי הוא לא מכיר את עצמו ולא יודע מה יש בתוכו. יש לו כוחות נפש עצומים, אבל כעת שינו לו את התפיסה וגרמו לו לחשוב כמו עבד.
כעת מתוך הפרשה, אנו יכולים ללמוד כיצד להתחזק, לשמור על האמונה ולהילחם בחזרה בפרעה ש"רק" רוצה להכביד מעט את העבודה. אם רק נפקח את העיניים להיות ערניים, נציב גבולות ברורים שאותם אסור לאיש לעבור ונגיב לכל ניסיון להחליש אותנו, נוכל לשמור על הדבקות שלנו בבורא, כך שאף אחד לא יוכל להכניס אותנו בחזרה למצרים, ונזכה ללכת בדרך האמת, משוחררים מהרגלים וחולשות.
תכנים נוספים דומים:
תודה לבורא העולם על תשובה נהדרת שהביא לי בדיוק בזמן.
איזו השגחה. תודה