פרשת שמות – להשתחרר מהעבדות שלנו
כאשר אנו קוראים בכל שנה את הפרשות העוסקות בעבדות מצרים, אנו מרגישים שזה איזשהו סיפור ישן שקרה פעם לאבותינו. אך למעשה אנו עבדים בדיוק כמו שאבותינו במצרים היו. מתוך הבנת השתלשלות הדברים שהביאו את בני ישראל לגאולה, נוכל ללמוד כיצד להיגאל גם אנחנו מתוך העבדות שלנו.
כאשר משה רבינו מגיע ומבשר לעם ישראל שהקדוש ברוך הוא הגיע לגאול אותם, עם ישראל בכלל לא מבין למה צריך גאולה. מרוב שהתרגלו לחיות בשיא הטומאה, זה כבר נהיה קל ונוח. כשאדם שקוע בתוך דבר לא בסדר הוא בכלל לא מבין שזה לא בסדר מרוב שהוא רגיל אליו. כעת משה רבינו צריך לשכנע לא רק את פרעה שיסכים לשחרר אותם, אלא גם את העם עצמו שמעדיף להישאר שם.
פרעה לא מתבלבל ויודע שאם בני ישראל יעצרו ויתבוננו על המצב, הם יוכלו להתפלל לקדוש ברוך הוא ולהלחם בו ואז ממילא לא יהיה לו כל סיכוי. רק מתוך התבוננות עמוקה ואמתית אפשר לגלות שאנו עבדים, ובלי להתבונן ולעשות חשבון נפש, האדם יכול לחיות בשקר כל חייו.
לכן פרעה מכביד את העבודה, כך שלא יהיה להם את הזמן הזה לחשוב ולהתבונן. הרי מדוע העם לא שומע למשה? "מקוצר רוח ומעבודה קשה". זה אבסורד, כי משה רבינו בא לשים קץ לעבודה הקשה שלהם, אבל הם אומרים לו שאין להם זמן לצאת לחופש, כי הם עסוקים בעבודה קשה.
וצריך לדעת שגם לנו יש נטייה לא לעצור לחשוב ולהתבונן מקוצר רוח ומעבודה קשה. שאנו לוקחים את החיים כמובנים מאליהם ולא מנסים לחקור. פשוט זורמים עם מה שיש בלי לשאול שאלות. אך אם ננסה בכל זאת קצת לחשוב על הדברים, נוכל להגיע לתובנות עצומות ולהשתחרר סוף סוף מהעבדות.
מגיל צעיר אנו מתרגלים לשגרה הזורמת של החיים. מתרגלים לעשות מה שכולם עושים וצועדים כל הזמן עוד ועוד. השאלה היא לאן אנו צועדים? זה מתחיל מהלימודים, ממשיך במקצוע, אשה וילדים, משכנתא, דאגות, טרדות וצרות שונות וכך בלי לשים לב עברו להם שמונים שנה. וכל זה מבלי שעצרנו לרגע אחד לחשוב האם אלו בכלל החיים שאנו מחפשים.
הרי לא באמת בחרנו את כל זה, אדם התגלגל עם החיים שסחפו אותו עד שהגיע לאן שהגיע היום. כאילו שבמקרה ככה יצא. אנו פשוט עבדים שעושים מה שכולם עושים. אנו עבדים לחברה ולסביבה, עבדים ליצר, עבדים לחוקים שהרגילו אותנו אליהם, עבדים למנהל, עבדים לבנק, עבדים למדינה, עבדים לכללים ולמוסכמות, עבדים להרגלי החיים, עבדים ליצרים וכו’. למעשה לא נשאר לנו חלק עצמאי שחושב, מתבונן ומחליט.
אנו נמצאים במצב של אוטומט מבלי להבין זאת. מרוב שאנו עסוקים בדאגות, בריצות מטורפות ובעבודה קשה, אין לנו זמן לחשוב אם כל הריצות האלו בכלל שוות משהו. הדבר דומה לפועל בעבודה שמציעים לו שייקח יום חופש ויבוא לקבל מטיל זהב ששווה מליונים, אך הוא מסרב בטענה שאין לו זמן כי הוא מוכרח לעבוד כדי שיוכל להתפרנס.
השם יתברך זיכה אותנו לקבל את התורה הקדושה שמוציאה אותנו מתוך העבדות הזו שכולם שקועים בה. אדם ללא תורה מנווט את חייו על פי מה שהוא חושב ומרגיש. אבל כל מה שהוא חושב ומרגיש מושפע מתוך הרגלים, מוסכמות, חוקים והגבלות שונות. הכל מושפע מהתפיסה שלו, מהתאוות ומהיצרים שבוערים בו. אם הוא לא יתבונן בדברים, הוא יחשוב שהוא חי כפי רצונו. אם יבוא משה רבינו לגאול אותו בשליחות השם יתברך, הוא יחשוב שבכלל לא צריך גאולה. כי הוא שקוע בקוצר רוח ובעבודה קשה. יש לו הרבה דברים על הראש ואין לו זמן לשמוע על הסיבה לזה שהוא חי, או מה תפקידו בעולם. הוא רק רוצה לסיים את המטלות שלו ולעשות את מה שהוא רגיל לעשות עם כמה שפחות הפרעות בדרך.
אבל אדם שמתבונן היטב בחייו, רואה שאין אפשרות לצאת מכל ההרגלים האלו מתוך התפיסה שלנו. שהרי התפיסה שלנו היא עצמה מושפעת מכל ההרגלים שרכשנו. רק משהו חיצוני יכול לגאול אותנו. לכן ניתנה לנו התורה הקדושה שהיא זו שמשחררת אותנו מהשעבוד ומאפשרת לנו להיות בני חורין. רק בעזרת התורה אפשר להיגאל ולצאת מתוך המעגל שלוכד אותנו בשגרה היום יומית חסרת התכלית. רק התורה יכולה להסביר לנו על כוחות הנפש הטמונים בנו, להרחיק אותנו מתאוות, לאפשר לנו לזהות את היצר הרע שמשחק בנו ולתת לנו אפשרות להתגבר עליו.
לפעמים אנו חושבים שהתורה והמצוות הופכות אותנו לעבדים שלא חושבים ועושים רק מה שאומרים להם. אך למעשה הן משחררות אותנו מהעבדות הקשה של העולם הרחוק מתורה והופכות אותנו לבני חורין. כאשר אנו קוראים את הפרשה, כדאי לעצור ולהתבונן האם אותם עבדים במצרים שלא רוצים לשמוע למשה רבינו מקוצר רוח ומעבודה קשה הם לא אנחנו בעצמנו.
תכנים נוספים דומים:
כתיבת תגובה