לשים את האמת על הלב – פרשת תצוה
האורים והתומים זהו הדבר שמייצג את האמת המוחלטת שאין לערער עליה. אחרי ששואלים באורים ותומים ומקבלים תשובה, כבר אין שום ספק ואין תשובה אחרת מלבדה. האורים ותומים מביאים לנו את התשובה האובייקטיבית והמוחלטת של הקדוש ברוך הוא לשאלות ולא השערה חסרת בסיס של בשר ודם. אין כאן מעורבות של רגש כלל או של נטיית הלב באיזשהו אופן שיכול להשפיע ולשנות את הדברים, אלא הכל אמת.
בצורה מפתיעה התורה אומרת "ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התומים והיו על לב אהרן…" (שמות כח' ל'). ידוע שהלב מייצג את הרגש של האדם, בעוד שהמוח מייצג את השכל, החכמה והאמת. אז אם האורים ותומים מייצגים את האמת האובייקטיבית, מדוע אינם נמצאים בראש אהרן? מדוע אינם מיוצגים על ידי השכל? ואיך יתכן שהם צריכים להיות דווקא על הלב?
אלא שכאן טמון סוד עצום בעבודה הפנימית של האדם. שעבודת האדם צריכה להיות החדרת האמת מתוך השכל אל הלב. ורק בצורה כזו העבודה יכולה להיות שלמה.
שאם נבחן את שתי אפשרויות העבודה, שהן השכל והרגש, אז נגלה שלכל אחת יש יתרונות וחסרונות. שמצד אחד השכל של האדם הוא הרבה יותר מחושב ונשלט מהרגש. המוח מכיל מידע רב שיכול להועיל לנו ולקדם אותנו. שם אנחנו יכולים למצוא עצות טובות ותובנות אמתיות שנובעות ממחשבה עמוקה.
לכן כאשר המוח הוא השולט, אנו יכולים לעצב את חיינו ולהגיע למקומות הנכונים. בשכל אנו יכולים לדעת מה נכון וטוב בשבילנו, לנהוג בשיקול הדעת ולקבל החלטה ללכת בדרך הזו. לכן היינו חושבים לכאורה שעיקר העבודה צריכה להיות בשכל. שצריך לחזק את השכל כך שנדע טוב יותר את האמת כדי שנוכל לנצח את הרגש במלחמות הפנימיות.
אבל מצד שני, במבחן האמתי של החיים, אפשר לראות בקלות שהרגש הרבה יותר חזק מהשכל וההיגיון. ברוב המוחלט של הפעמים הרגש מנצח את השכל. שהרי אדם עושה מה שהוא רגיל לעשות, אוהב מה שהרגש אומר לו לאהוב, יש לו זמנים של שמחה וזמנים של עצבות, יש לו פחדים לא מוסברים ועוד שלל דברים שהוא כלל לא רוצה בהם. כאילו שהוא לא באמת שולט על עצמו. כי הרגש פועל באופן חופשי, בלי להתייעץ איתנו לפני כן.
לכן אנו עושים בכל פעם את הדברים שאנו רגילים לעשות, ורק לעתים רחוקות אנו מצליחים להתגבר, ללכת נגד ההרגלים ולהכניס במאמץ רב איזה שינוי קטן לחיינו מתוך התפיסה השכלית. כשאנו רוצים להביא שינוי כלשהו בחיים, זה מצריך מאיתנו הרבה מאמץ, כי הרגש לא הולך על פי הרצונות שלנו.
אנחנו יכולים לומר לעצמנו במשך כל היום שהסיגריות הורגות ושאנחנו מוכרחים להפסיק לעשן, אבל הרגש מחליט בשבילנו אחרת. אנחנו יכולים להחליט שאנחנו לא כועסים יותר לעולם, אבל אז יגיע משהו קטן שיקפיץ אותנו והרגש ישתלט על העניינים. בכל פעם שנחליט על דרך מסוימת שאנו צריכים ללכת בה, יגיע אותו רגש מתנגד שיסובב את כל החיים שלנו ויוציא אותם משליטתנו.
אותו רגש שולט על חיינו ולא נותן לנו לעשות את מה שנכון בשבילנו. במקום לשלוט על החיים שלנו על פי השכל והאמת, לעשות את מה שצריך ומה שטוב בשבילנו, במקום כל זה מגיע הרגש ועושה כל מה שמתחשק לו בלי שנוכל להתנגד.
הרגש הוא רגע אש, כי ההתלהבות והיצר יכולים להיות עצומים כמו להבה גדולה, אבל זה הכל לרגע. שנייה אחת אנחנו אוהבים דבר מסוים ובשנייה שלאחר מכן אנו כבר נמשכים לדבר אחר לגמרי.
לכן אי אפשר ללכת נגד הרגש כיוון שהוא עצמתי וחזק הרבה יותר מהשכל. אבל מצד שני ברור הדבר שאי אפשר לוותר ולהיכנע, כי אז נעשה דברים טיפשיים שעולים ברגש, נרדוף אחרי שקרים ולא נעשה כלל מה שנכון. אלא שהדרך צריכה להיות השילוב בין השניים, להנהיג את הרגש על פי השכל, וכך נוכל להשתמש בכוח העצום של הרגש כדי להביא אותנו למקומות טובים יותר שאנו רוצים להגיע אליהם על פי שכל.
זה לא מספיק להבין שצריך לעשות שינוי, אלא צריך להפעיל רגשות שיביאו את השינוי. זה לא עוזר להיות חכמים אם אין את הרגש שירצה להוציא לפועל את החכמה הזו.
הרבה אנשים חושבים לעצמם שהם רוצים להפסיק לעשן, לשמור על המשקל, להיות מסודרים יותר, לקום מוקדם יותר, להפסיק לכעוס או לעשות כל שינוי אחר בחיים. אבל הם רק חושבים שהם רוצים, כי בפועל הרצון לעשן, לאכול, לבלגן, להמשיך לישון, להתעצל ולעשות שאר דברים הרסניים הוא הרבה יותר חזק. לכן גם אם הם יחליטו בנחרצות שהם הולכים להשתנות, לאחר זמן מה יגיע להם רגש שיאמר להם לחזור לאותן תאוות שהתרגלו אליהן.
גם אם אדם מאוד רוצה להפסיק לעשן למשל, בשלב כלשהו הוא יגיע למצב שבו הוא מרגיש שהוא מאוד רוצה סיגריה. הרצון לסיגריה בדרך כלל הרבה יותר חזק מהרצון להפסיק לעשן. גם אם הוא יקרא על החפיסה שהסיגריות יכולות להרוג אותו, זה לא מעניין אותו ברגע שהוא מתמלא בתאווה לעשן. כל מה שהוא רואה מול עיניו זה רצון עז לסיגריה. לא משנה כמה שזה הגיוני וטוב, ולא משנה כמה אותו אדם חכם ומשכיל. כל השכל נזרק החוצה ברגע שיש לו תאווה מוצפת ברגש חזק.
כל זה כמובן קורה לא רק בעניין של עישון, אלא בכל תאווה ובכל הרגל שקיים אצלנו. תמיד הרגש יהיה חזק הרבה יותר מהשכל. לאחר שהרגש מציף אותנו בכוחו העז, נשארות לנו שתי ברירות: הברירה הראשונה היא להיכנע לאותו רגש וכך נחזור לאותן תאוות והרגלים ונשכח מכל ההחלטות הנבונות שקיבלנו לעצמנו, שזה הדבר השכיח שקורה ברוב הפעמים שבהן אנו מתמודדים עם העניין הזה.
והברירה השנייה היא במקרים בודדים שמאוד חשובים לנו ובהם אנו באמת נחושים בדעתנו ומחליטים להיות חזקים ביותר, ואז השכל שלנו גובר ומנצח את הרגש. אבל במקרים האלו הרגש עצמו לא נעלם לו לגמרי, אלא שאנו מאלצים את עצמנו ללכת נגד הרצון וחיים כמו נזירים. זה כמו אדם שמפסיק לעשן ואז הדבר שהוא הכי רוצה בעולם כרגע זה סיגריה, רק שהוא מונע מעצמו את התאווה וכך הוא נמצא בצער איום, רק שהוא יודע שזה למטרה טובה.
אבל מלבד שתי הברירות האלו אפשר למצוא דרך שלישית טובה יותר. במקום להילחם ברגש ולנסות להביס את הרצון שלנו לתאוות, אפשר להשתמש ברגש לתועלתנו. לרגש יש כוח אדיר שגורם לנו לפעול על פיו ולעשות דברים עצומים.
כשאדם נתקף בתאווה מסוימת, הוא יכול להפוך לסופרמן ולעשות דברים כמעט על טבעיים רק כדי להשיג את התאווה שלו. הוא ימצא את כל הדרכים שיובילו אותו להשיג את אותה תאווה. הוא מוכן לוותר על שינה בלילה, לא לאכול, לא לשתות ולמסור את הנפש על אותו עניין. הוא לא מרגיש שהוא סובל מזה ולא חש כמו נזיר שצריך להילחם בעצמו, אלא עושה את הדברים בטבעיות מתוך רצון ושמחה.
התאווה מניעה אותנו לפעולה וגורמת לנו לוותר על כל הדברים המעכבים מתוך רצון עז להשיג דבר מסוים. אז במקום להילחם בתאווה, אפשר פשוט להפוך את הדברים הנכונים והאמתיים לתאווה שלנו. אפשר לקחת דברים טובים שתפסנו בשכל ואנו רוצים להכניס לחיינו בתור תאווה. אפשר להפוך את הרצון להפסיק לעשן או לעשות חסדים לתאווה כזו שנרדוף אחריה. אם נצליח לעשות את זה, נוכל לעשות את הדברים הנכונים והטובים לנו בצורה קלה שיהיה לנו כיף לעשות אותם וגם נקבל כוחות עצומים שיעזרו לנו להשיג אותם.
לכן התורה מלמדת אותנו שהאורים והתומים יהיו על לבנו. דרך האמת היא להבין דברים בשכל ובהיגיון. לדעת מה טוב ולהחליט מה אנו רוצים להכניס לחיינו בצורה שכלית וקרירה נטולת רגש. לעשות דברים נכונים ואמתיים ולא להיגרר לדברים שנראים מרגשים או לתאוות שונות. כך צריך לעשות כדי להגיע לאמת האובייקטיבית ולדברים הטובים באמת בשבילנו.
אבל לאותם דברים שכליים שטובים עבורנו, אין מספיק כוח כדי להיכנס לחיינו בצורה חזקה ולנצח את הרגש וההרגלים שנוגדים אותם. לכן לאחר שהחלטנו על הדרך הנכונה בשבילנו, עלינו להחדיר רגש חזק ללבנו שייתן לנו את ההתלהבות המתאימה והרצון החזק לממש את ההחלטה. אנו צריכים להחדיר לתוכנו שמחה, חיות ותאווה לקיים את אותו דבר שכלי, נכון ואמתי שבו אנו רוצים. וכך אנו מכניסים את האמת ללב, הופכים אותה לתאווה ומחזקים את הרצון.
אנשים יראי שמיים עורכים היכרויות לצורך נישואין על ידי שידוכים. לאחר השידוך מספיקות כמה פגישות בודדות כדי להחליט אם להמשיך לנישואין או לבטל את הקשר. לכאורה, זה נראה כמו משהו פרימיטיבי והיום רבים חושבים שמוכרחים לנסות את הקשר במשך כמה שנים עד שמחליטים אם זה מתאים או לא. אבל על פי האמת זה מובן ונכון. כי מלבד האיסורים הנוראיים שהתורה אוסרת בקשר ללא נישואין, צריך לדעת שאדם שמופעל על ידי הרגש הוא מושפע ומשוחד, וכך אין לו אפשרות לדעת אם הוא פועל נכון או לא.
אדם שלא שומר נגיעה וצניעות בין גברים לנשים לא יכול לחשוב בצורה טהורה, שכלית וממוקדת. הוא לא יכול לעשות דברים מחושבים כי הוא מונע על ידי הרגש והתאווה. לכן אין לו שום כושר שיפוט והוא נגוע לחלוטין. הוא לא יכול לדעת אם זה טוב או לא. במקום לחשוב בצורה אמתית, לבחון את הקשר על פי שכל והתאמה, הוא מוצף בתאוות שסוחפות אותו. ואז הוא מרגיש שיש "קליק" וכיף לו, אבל הוא לא מבין שהוא הולך לעשות את טעות חייו ואחר כך הוא יצטער על זה. אותו רגש הוא משהו רגעי, עכשיו כיף לו, אבל מי אמר שיהיה לו טוב בעוד כמה שנים?
רק בצורה שכלית אפשר לדעת ולברר את כל הפרטים. ולאחר שהפרטים ידועים והתקבלה החלטה שכלית ונבונה, אז אפשר בצורה מחושבת לשים את הדברים על הלב ואז להכניס את הרגש שיבוא עוד ועוד ויציף אותנו במסגרת הנישואין כדי להביא אותם לשיא. לאחר הנישואין אפשר לעבוד על האהבה ואז אותה אהבה הופכת להיות חזקה ביותר. היא מושתתת על בסיס טוב ואמתי ורק גדלה ופורחת עם הזמן. בניגוד מוחלט לתאווה שעובדת הפוך, ששם הרגש מציף אותנו בהתחלה, ואז נתקעים עם הרגלים גרועים שבמשך הזמן רק הופכים לפחות רצויים.
וכך צריך לפעול בכל עניין רגשי. שתחילה צריך לבחון היטב את הדברים ולבדוק מה אנו רוצים להכניס לחיינו. ולאחר שהתקבלה החלטה שכלית, שאנו יודעים מה נכון וטוב לעשות, אז אפשר לשלב את הרגש. ואז אותו רגש יחזק את הרצון שלנו ויביא לנו תאווה לעשות את מה שנכון לעשות. רגש חזק יכול להביא כל שינוי שנרצה בקלות.
אם ננסה לחשוב על כל הפעמים שכן הצלחנו להביא איזשהו שינוי, אנו נגלה שהרגש שם עבד בצורה חזקה יותר מהרגיל. לפעמים אנו מגיעים למצבים בהם פתאום הרצון שלנו מתחזק מאוד ומלווה ברגש עז ואז אנו יכולים באמת להצליח. אם מתרחש אירוע יוצא דופן שמשפיע על הרגש שלנו, אז פתאום הכל הופך להיות שונה. תארו לכם שאדם נכנס לרופא והוא מודיע לו בהחלטיות שהסיגריה הבאה תהיה האחרונה שלו שתסיים לו את חייו. האם אותו אדם ירצה בכלל לעשן אי פעם? הרי בפעם הבאה שהוא יראה סיגריה הוא יחשוב על כל הרע שיש בזה ויקשר את הסיגריה בדברים רעים כמו מוות. הוא לא יהיה צריך להילחם בעצמו, כי הוא לא ירצה בכלל לעשן.
ויתכן שאותו אדם כבר שנים רוצה להפסיק לעשן ובכל יום הוא קורא על הקופסה שהסיגריות גורמות למחלות ולמוות, אבל זה לא אכפת לו כי זו סתם ידיעה בלי רגש. אבל כאשר הרופא מצליח לזעזע אותו, אז פתאום הוא מותקף ברגש, הוא מתמלא בפחד והמלים של הרופא מהדהדות לו בראש. כעת יהיה לו הרבה יותר קל להביא את השינוי, כי זה לא סתם שכל, אלא רגש עז.
זה כמו מישהו שחס ושלום הגיע למצב של אבלות. האם אותו אדם חושב כעת על כל מיני תאוות? הרי באותו רגע כל תאווה תיראה לו כחסרת משמעות. תארו לכם שאדם שלא מפסיק לאכול איזשהו מזון שומני ולא בריא מקבל פתאום מאותו מזון בחילה נוראה של כמה ימים. האם אותו מזון ייראה לו טעים ומפתה לאחר מכן? תארו לכם שאדם שמאוד אוהב איזה פרי מסוים, אוכל ממנו יום אחד ואז פתאום רואה תולעים זוחלות על הפרי תוך כדי שהוא לועס את החתיכה שהכניס לפיו קודם. באותו רגע הוא מנסה לירוק ולהוציא את כל מה שאכל ומרגיש שתולעים מסתובבות לו בתוך הפה. לאחר שזה קורה הוא יפסיק לאהוב את אותו פרי. וכך בכל עניין שמעורב בו רגש.
כי ברגע שיש דברים שמוצפים ברגש, אז הם יכולים לשנות את דעתנו ולהשפיע על מהלך חיינו ברגע אחד. זה בדיוק מה שעושים בפרסומות שמראים לנו ובחלונות הראווה. שם מחדירים לנו רגשות כך שנרגיש שאנו מוכרחים לקנות מוצר מסוים, למרות שבשבוע שעבר בכלל לא רצינו אותו או אפילו לא ידענו שהוא קיים.
כדי להביא שינוי אמתי אנו מוכרחים להציף אותו ברגש. כי במלחמה בין השכל והרגש, לרוב הרגש מנצח. ואם בכל זאת האדם חזק מאוד והשכל מנצח, אותו אדם יהיה אומלל. אדם יכול להכריח את עצמו לקיים מצווה כלשהי, אבל הרגש והתאוות ישגעו אותו. אז הוא ישמור שבת, אבל יחכה במשך כל היום שהיא כבר תצא. הוא יניח תפילין, אבל יחכה בקוצר רוח להוריד אותן ולחזור לעיסוקיו. הוא ילך לבית הכנסת, אבל יחפש עם מי לדבר שם על העסקים שלו. הוא יכול לקיים את כל המצוות, אבל הכל מתוך הכרח בלי שום הנאה. ספק כמה הדבר יוכל להחזיק, וגם אם אותו אדם מחליט לסגף את עצמו ולחיות בייסורים, לא בטוח שכל זה יוביל אותו לאיזשהו מקום ובוודאי שילדיו לא ירצו להמשיך בדרכו האומללה.
כאשר אנו מציפים את הדבר ברגש, אנו גורמים לעצמנו לרצות את הדבר עוד יותר. אם למשל נחשוב על הדברים החיוביים בשמירת השבת, נעצים אותם, נכין פעילויות נחמדות עם המשפחה שיביאו אווירה טובה יותר, נשקיע בשולחן השבת כך שיהיה לנו כיף יותר, אז בוודאי שנצפה יותר לשבת הבאה ונשמח להיות יהודים. כדי לעשות שינויים אנו יכולים להכניס להם רגשות שיביאו לנו כיסופים, רצון ושמחה. אם נכניס לדבר מספיק רגש, אז בוודאי שנשמח לעשות את השינוי.
רוצים להפסיק לעשן? תדמיינו לכם כמה רע עושה הסיגריה ותכניסו לעצמכם רגשות שליליים של שנאה כלפיה. תדמיינו לכם כמה יפים החיים בלעדי הסיגריה, תדמיינו איך אפשר לנשום אויר נקי בצורה חופשית וטובה. אם תדמיינו את הדבר מספיק חזק, בקביעות ובמשך זמן רב, לא רק שתצליחו להפסיק לעשן, אלא שגם תשמחו מזה ובכלל לא תרצו לעשן. תוכלו לסלק את התאווה הזו מכם בלי להרגיש שחסר לכם משהו בלי הסיגריה.
אלא שצריך לדעת שבצורה טבעית, כאשר אדם מנסה להפסיק לעשן הוא עושה בדיוק את ההפך, ולכן קשה לו כל כך. הוא חושב על כמה זה קשה, כמה שהסיגריה מפתה, כמה כיף היה לו אם היה יכול לעשן עכשיו, כמה שהוא לא יכול בלעדיה וכו'. הוא מחזיק את עצמו בכוח לא לעשן, אבל מרגיש בתוכו כמה הסיגריה טובה ועוזרת. אז ברור שבמוקדם או במאוחר הרגש ישתלט והוא יזרוק את השכל שלו בשביל עוד פעם אחת של תאווה. אי אפשר לנצח את הרגש. רק כאשר נשתמש בכוח של הרגש לתועלתנו נוכל להביא שינויים גדולים.
רוצים לעשות תשובה ולקיים מצוות? תחשבו על הדברים הגשמיים הטובים שיוצאים מהן. תדמיינו כמה טוב וכיף לקיים אותן. כמו ילדים קטנים שהולכים לבית הכנסת לקרוא תהלים ואז מקבלים ממתקים. הם לומדים שתהלים זה דבר מתוק. כך גם אנחנו יכולים לפנק את עצמנו ולתת לעצמנו דברים טובים. אם הצלחנו לקיים מצווה כלשהי, אפשר לתת לעצמנו פרס.
אפשר להכין משחקים ופעילויות שיכניסו לנו עניין. כדאי להכיר חברים יראי שמיים שישפיעו עלינו ויחדירו לנו רגשות מתאימים. אפשר להכניס את הדברים שאנו אוהבים לתוך העולם הזה, כמו למשל אדם שאוהב לשיר יוכל לשיר שירי קודש וזמירות לשבת, אדם שאוהב עסקים ינסה לארגן עמותות ולאסוף כספים לישיבות, אדם שאוהב מסיבות יארגן ערבי חיזוק לצעירים וכו'. ככל שנשקיע בהכנסת עניין, אהבה ותאווה בזה, כך נוכל לעשות את זה יותר בשמחה, בקלות ובשלמות.
התורה אומרת שהאורים והתומים יהיו על לב אהרן. כי זה לא מספיק שהאמת נמצאת בשכל. אנו צריכים לשים את האמת על הלב וללוות אותה עם רגשות עזים. הרגש מוביל את החיים שלנו, ואנחנו אלו שיכולים להחליט על הרגש שייכנס לנו אל הלב. במקום לשים את ההבלים במרכז העניינים, במקום לחכות בקוצר רוח לאיזו הודעה או תמונה שצריכים לשלוח לנו, במקום לרצות רכב מפואר או וילה חלומית, במקום להתרגש ממשחק כדורגל שלא מועיל בשום עניין, במקום כל זה אנו יכולים להכניס לעצמנו אמת.
אנו יכולים לאהוב לחיות את האמת. אפשר לשמוח מלהיות יהודי. אפשר ליהנות מקיום מצוות. אפשר להתרגש מדברים מהותיים שישנו לנו את כל החיים. אפשר להחדיר לנו שמחה אמתית שתרגש אותנו בעולם הזה ותקנה לנו את העולם הבא, וכך להרוויח את כל העולמות. השם יזכה אותנו ללמוד לאהוב את התורה והמצוות, לשמוח ממידות טובות ולהתרגש מלחיות את האמת.
תכנים נוספים דומים:
כתיבת תגובה