Waze – תוכנה לניווט הורים הפער בין תורת החינוך לבין יישומו במציאות

נתנאל משולם | ד׳ בשבט ה׳תשע״ט | כותבים אורחים

מדוע פניך נפולות? מתעניין הרב במצב רוחו של תלמידו. רגע לפני שמתחיל את השיעור בפרק הבא של חינוך ילדים.

הרי את השיעור הקודם עזבת בהתלהבות, מלא במוטיבציה, שעוררו אצלי סקרנות לתובנות משיעורי 'הבית' שתחזור איתם למפגש הבא.

מה גרם להתפוגגות החשק?

היכן הייתה הנקודה שהמיסה את הלב חדור המטרה?

זו בדיוק הנקודה, התאוריות שהרב הציג בהרצאה, שירטטו לי תכנית ברורה ומובטחת לניהול בריא של יחסי הורים-ילדים.

ולרגע הרגשתי כמה אני קרוב להגשמת המשאלה, שמשבצת החינוך ילדים בחיי תהיה תאומת במדויק לתיאורים שקראתי בספרות על חינוך ילדים בבתיהם של גדולי ישראל.

אני חייב להודות שאפילו נסחפתי לתחושת גאווה, בה אני רואה את עצמי עומד בתחושת ניצחון על פסגת האוורסט, כשלידי מתנוסס בגאון הדגל שנעצתי רק לפני כמה רגעים, ובמבט מתנשא אני מסתכל לעבר המדרון, שם יש הורים שנאנקים ונאבקים, עייפים ומיוזעים, בניסיון נואש לכבוש את פסגת ההורות שכבשתי אני.

והנה מגיע רגע 'שיעורי בית' – רגע ההתמודדות עם המציאות המעשית. והקושי הגדול ליישם את התכונית הלכה למעשה, העביר אותי רעידת האדמה, בה כל ההר הגבוה שטיפסתי עליו בדמיוני, התפורר והפך לתל חרבות…

הרב ניסיתי להיות אבא טוב!

אימצתי בחום את כל ארגז הכלים שהרב העניק לנו.

ומבחן המציאות העניק לי ציון נכשל…

התוצאה העגומה מלקה אותי בייסורי מצפון ומעמיסה עלי מטען כבד של רגשות אשמה, אם עד היום האמנתי שלו רק אני ילמד את 'תורת החינוך', אני ישפר פלאים את חינוך ילדיי. היום אט אט מחללת בי התובנה, שאני נטול כישורי אבהות בסיסית, אישיותי האבהית פשוט נכה, אני מגדל ילדים כשאני מדדה על כיסא גלגלים בעולם החינוך.

הרב חש באי נוחות, רגשות אשמה מאיימות להשתלט עליו, על ששלח את תלמידו אל זרועות הייאוש.

הניסיון העשיר שלו בהנחיית הורים, לא נותן לו לכרוע ברך, לפני התמודדות אמתית בקונפליקטים  של תלמידיו.

האחריות שלו 'כמחנך לחינוך' דורשת ממנו לחשב מסלול מחדש, ובמקום להעביר פרק נוסף בעוד אידאל נכסף בחינוך, הוא מקדיש את השיעור לשמוע מהמשתתפים כל אחד על החיכוך האישי שלו עם המציאות.

תם לו השבוע שבין המפגשים, בו המרצה עשה שיעורי בית… והנה לפניכם מסקנתו –

לצערי גם אני נדבקתי בהערצה עיוורת להגיגי החינוך שבאמתחתי, והטפתי כמו הרבה מרצים, שכל מי שיאמץ את תאוריות החינוך שלי הוא מבוטח לשינוי מהפכני, בו הוא יחווה את חינוך ילדיו על מי מנוחות.

'החיים שלכם מתחלקים לשנים, עד הקורס ולאחר הקורס' 'אחרי ההרצאות תעברו שינוי מהפכני בחייכם', 'אתם לא תכירו את עצמכם בסיום הסדנא'.

אלו סיסמאות שהיה מפריח לחלל חדר הרצאות הקואצ'ר יריב דור במהלך הרצאותיו, בביטחון עצמי מופרז המשפריץ החצנה – 'איך העולם הסתדר עד היום בלעדיו…?!'

באמתחתו אוצר מעשיות על חולים ונדכאים שנושעו בזכותו – חולי סרטן שהחלימו, גידול מהיר שנעלם, דיכאונות שהוחלפו בשמחה, שומן עודף בגיזרה חטובה ועוד ארסנל מלא 'במופתים'.

כמובן שהוא דאג להדגיש שהיו שלא האמינו בהתחלה, ולבסוף הם נדהמו מהשינוי החיובי שהוא חולל בחייהם…

למיכאל ויעל זוג שעברו דרך ארוכה ומפותלת בכדי להשיג קורת גג, יריב הציע מנטרה לשינון שתשפיע על כח התודעה שלהם. מיכאל שיש לו ידיעות נרחבות ומקיפות בתורת הנפש מתורתם של רבותינו, גיחך ב'פתרון הקסם' לכל בעיות החיים, וביקש מירב שישכנע אותו בסיור בבית החולים הדסה בו ירפה את כל החולים, יהפוך את המיטות למיותמות ואת הבית חולים למיותר…

קומתו הזקופה של יריב לא נדה אפילו סנטים, והוא השפריץ בביטחון מוחצן, הם חייבים להאמין בתאוריות שלי… בלי להאמין זה לא עובד…

יעל ששמעה בעבר שמי שמאמין בדבר בכל ליבו יוכל להשיגו, אמצה בחום לב את המנטרה בדבקות, והייתה משננת אותה השכם והערב, באמונה כנה שהיא תחולל לה פלאים.

עובר שבוע וגם חודש – כלום, אכזבה, תסכול.

היא מטלפנת ליריב, ולתדהמתה הוא לא מופתע, בנימת קולי ניכר שיש לו ניסיון עשיר בתלונות "מסוג כזה" של לקוחותיו. והוא עונה לה בביטחון 'כנראה שלא האמנת באמת… 'והראיה' שאם היית מאמינה זה היה עובד…!!! ולהוכיח את דבריו הוא החל לשלוף 'סיפורי מופתים' מארסנל סיפורי המעשיות שבאמתחתו, על אנשים שהאמינו באמת… ונושעו.

האסימון נפל ליעל, היא הפסיקה את המנטרה בתחילת החורף, והחלה להאמין בהקב"ה, לאחר כשנה שפכה ליבה בקריאת פעמיים את ספר התהילים בליל ראש השנה. ה' שמע את תפילתה ונתן לה את דירת חלומותיה על שפת הים התיכון.

יריב לא חש בטוב, זעזועים פקדו את מוחו, מיטב הרופאים הוזעקו למיטת חוליו והעלו חרש בידם. בתקופת נפילתו למשכב התקשר אליו קרוב משפחתו, מיכאל להתעניין בשלומו, באחת השיחות שאלו למה שלא תעזור לעצמך מהמרכולת שבחנותך? למה שלא תבנה לך תרגילים למח שירפאו אותך?

תפתחו את האוזניים טוב לשמוע וידוי ברגע של כנות של קואצ'ר – תראה זה לא תמיד עובד, וכשזה לא עובד מאשמים אותך, שלא האמנת מספיק. במשך כרבע שעה הוא נפתח והחל לחשוף סודות… על האשליה שמוכרים מרצים לציבור שלהם…

ויאמר לזכותו של יריב, שרגע האמת הביא אותו להודות על האמת, והוא הסכים לי לפרסם את סיפורו במאמר 'הוויז'. ולא בגלל שהפסיק להאמין ביכולת ל תרגיליו, הוא פשוט הכניס לפרופורציה מתאימה את יכולת ההשפעה שלהם

בזכותכם הפנמתי, שגם אם קוראים לך רפאל/מיכאל/גבריאל או שם אחר של מלאך, כנראה שהדרך לשלמות תעבור במסלול 'המציאות' הזרוע מוקשים, שיעמידו אותך מול קשיים, חסמים, מכשולים ונתונים שונים שלא יאפשרו לך לזכות בקלות בתואר הנכסף – 'מלאך'.

אתה רוצה להיות אברך תלמיד חכם, בעל מלאך ואבא מושלם: להספיק ללמוד שני סדרים מלאים + כולל ערב, 3 תפלות במניין בני תורה, לבקר את ההורים פעם בשבוע או להסתפק בטלפון יומי, לעזור לעקרת הבית בקניות ובמטלות הבית, לשבת למיעוט שיחה עם הרעיה ולהקדיש כחצי שעה לכל ילד. וכל זה ביום אחד. למרות שוויתרת על ארוחות מסודרות ועל מנוחת הצהריים, אתה מוצא את עצמך במרתון שלא נגמר, ובסוף כל יום אתה מבטיח לעצמך, בעזרת ה' מחר אני יספיק…

בא נהייה כנים, אפילו מלאך לא עושה שתי שליחויות ביום אחד.

ישנו פער עיקש ותמידי בין השאיפות למציאות, במיוחד כשמדובר במציאות העדינה והמורכבת של עיצוב האישיות הרגשית והקוגניטיבית של הדור הבא – הילדים.

ואני יקריא לכם קטע מהספר זריעה ובניין בחינוך[1] לרב שלמה וולבה זצ"ל –

זו תהיה אשליה לחשוב שהחינוך והגידול של הילדים להיות גדלים בתורה ומצוינים במידות הוא אמנם בידי האדם, בידנו שלנו. הדבר תלוי בהקב"ה. אמנם הילדים הופקדו בידנו, ואנחנו צריכים לעשות את כל המוטל עלינו, אבל צריך תפלה רבה לפני הקב"ה על הפיקדון שלו שהפקיד בידנו.

בשיעורים אני מעניק לכם את תוכנת ה- (וויז) Waze, Waze הינה תוכנה לניווט בדרכים. האם היא מיישרת את העיקולים בדרכים? האם היא הופכת למישור את העליות? האם היא מסלקת את הפקקים? האם מבטיחה שלא נקלע לתאונה?

לא! לא! לא!

היא מסייעת לנו בנתוני הקטסטרופה בכבישים לבחור את הדרך הנכונה ביותר. הדרך הכי פחות קשה שתוביל אותנו לייעד במהירות המרבית שנתוני הכביש מאפשרים.

כך הרצאות שלי, ושל כל מרצה שנמצא עם הרגלים על הקרקע, הם תוכנת 'ניווט הורים' שמכוונת לבחור את הדרך הנכונה ביותר בשבילי החינוך הסבוכים. אבל שיהיה ברור, היא לא מדלגת על צער גידול בנים.

וכיון שבחרנו את הכביש כמשל, חשוב לחדד עוד נקודה – נהג מטורף שידהר בכביש הבקעה (כביש יחסית מסוכן), במהירות מסחררת בצפצוף על כל חוקי התנועה, יבצע עקיפות מסוכנות, יסיט את העיניים מהכביש לטובת הסמארטפון. האם הוא מובטח לסיים במקרה הטוב בבית חולים ובמקרה הגרוע בבית החיים?

ברור שלא! הוא מכניס את עצמו לסיכון חיים, אבל היו הרבה נהגים עבריינים שסיימו נהיגה מטורפת בחיים.

ובמקביל, האם כל נהג זהיר, שמציית לכל חוקי התנועה, האם הוא מבוטח שיגיע לביתו בשלום?

לדאבוננו, לא! היו הרבה נהגים זהירים, שלא באשמתם נקלעו לתאונת דרכים קטלנית ונפגעו.

הכביש מכיל סכנות שונות שלא כולם בשליטתנו. נהיגה נכונה וזהירה מטרתה רק להוריד את הסיכון, ולנסות למזער את הפגיעה בנו לקטנה ביותר.

וכשמודדים את אחוזי הנפגעים בתאונת דרכים, הנתונים מראים בברור שרוב הנפגעים הם נהגים עבריינים שצפצפו על חוקי התנועה.

נהג שרוצה להגיע למחוז חפצו בשלום, בנוסף לנהיגתו על פי כללי ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, אין לו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים.

כך בדרכי החינוך, גורלו של ילדכם נתון בסביבה מאוד מורכבת –  חברים, יחס במוסדות הלימוד, האישיות האישית שלו. ולא כולם תחת שליטתנו.

הורים יכולים להשקיע כוחות ואנרגיות, ולאמץ את שיטת גדולי ישראל בחינוך הילדים, ולקבל מפח נפש מילד שיצא לתרבות רעה. ולעמוד מהצד בקנאה ולצפות בהתקוממות של חוסר צדק בעולם, בילד של השכנים שהזניחו את חינוך ילדיהם ופשוט עשו את כל השגיאות והטעיות בחינוך, גודל לתפארת הוריו ומוריו.

זכרו! אפקט הכביש.

וחשוב לזכור נקודה מאוד חשובה ביהדות: עם כל הערך הרב שחז"ל נותנים לחינוך הילדים, עדין יש 'בחירה חופשית', וגם ההורים לא יכולים לשלול מילדיהם את 'הבחירה החופשית'.

כלומר: גם הורים שקיימו בהידור את מצוות חינוך הילדים, הילד יכול לבחור בדרך הרע. ולאידך גיסא, הורים שכשלו בחינוך הילדים, הילד יכול לבחור בדרך הטוב[2].

ואחרי שקיבלנו מבט מפוקח על תרומתם של תאוריות חינוכיות לתפקיד שלנו – הורים ומחנכים. אנו יכולים להתחיל בפרק הבא. אולם רגע לפני אני רוצה לברך אתכם בברכת מרן ראש הישיבה ר' אהרן יהודה לייב שטינמן זצ"ל,  שבירך בסיום שיעור בחינוך ילדים בבית הכנסת בני תורה בשכונת הר נוף בשנת תשס"ט –

ה' יעזור שכולכם תזכו לחנך אותם טוב, אפילו שאתם לא יודעים איך… הקב"ה יעזור שתזכו להרבה נחת, כל אחד יזכה להרבה נחת מכל הילדים בין מהבנים בין מהבנות שיהיה להרבה נחת".

[1]עמוד לה. [2]בפנים הספר יש פרק שלם שמתמודד עם הסוגיה של 'חינוך ובחירה חופשית'.