המדריך המלא – איך להעלות אתר לאינטרנט

לא מעט בתי ספר מקצועיים ישמחו ללמד אותנו איך לבנות אתר (תמורת כמה אלפי שקלים כמובן) ואם נחפש היטב באינטרנט ונתאזר במספיק כוח רצון והתמדה נוכל אפילו ללמוד זאת בעצמנו בחינם. אבל לא מעט אנשים נתקעים לאחר השלב הזה וצריכים להפוך את העולם כדי להשיג עוד פיסת מידע על איך להעלות את האתר לאינטרנט לאחר שכבר בנינו אותו. האמת היא שלהעלות אתר ולפרסם אותו באינטרנט זה לא עניין מסובך כל כך, אבל בהחלט צריך הכוונה בתחילת הדרך, כך שנבין מה אנחנו עושים.

התהליך מורכב מכמה שלבים:
1. עלינו לרכוש נפח אחסון על שרת, שם נאחסן את כל הקבצים של האתר ומשם הם יפעלו כאשר הגולש ירצה לצפות באתר.
2. נזדקק לרכישת דומיין שמהווה את כתובת האתר, כך שגולשים יוכלו להקליד כתובת בדפדפן שתביא אותם לאתר שלנו. את הדומיין נקשר אל שרת האחסון שרכשנו, כך שהכתובת תפנה את הגולש אל האתר שמאוחסן בשרת.
3. לאחר שבידינו שטח אחסון על שרת וכתובת שמפנה אליו, נוכל להתחבר אליו כדי להעלות לשם את כל קבצי האתר מהמחשב כך שיוכל לפעול מהשרת.

כעת נפרט את השלבים באופן ברור יותר.

עבודה מול שרת אחסון

כדי למקם את האתר שלנו באינטרנט כך שלכולם תהיה גישה אליו, אנו זקוקים למחשב מיוחד בעל מערכת הפעלה מיוחדת ותוכנות מיוחדות שישמור את התכנים שלנו. המחשב הזה נקרא שרת. השרת נותן לנו נפח אחסון מסוים, בו אנו יכולים להשתמש כמו בדיסק קשיח ולהעביר תכנים, כאשר התכנים יהיו זמינים באתר שלנו. המחשב שלנו אינו נגיש לכל גולש באינטרנט ולכן אנו מעלים את התוכן לשרת כך שיהיה זמין לכל דורש.

לפני רכישת שטח האחסון כדאי להשוות בין הרבה פרמטרים ולהחליט על מה נרצה להתפשר ומה באמת חשוב לנו. הפרמטרים החשובים ביותר הם כנראה אלו (אין משמעות לסדר):
1. זמינות השרתים – היום כמעט כולם מתחייבים ל99.9% זמן למעלה – מה שאומר שהאתר זמין ופעיל ב99.9% מהזמן בממוצע.
2. מהירות השרתים – נמדד בפינג (הזמן העובר עד להעברת פקטה אחת של מידע מהמחשב המקומי אל השרת). ככל שהפינג נמוך יותר, כך הזמן קצר יותר והמהירות גבוהה יותר (מה שאומר שזה טוב יותר). את המידע הזה חברות האחסון לא יתנו לנו (וגם אם כן, אף אחד לא מבטיח שזה באמת נכון כי הפינג משתנה בהתאם לזמן ולמיקום שלנו), אך ניתן לבדוק את זה בעזרת הרצת פקודת פינג מהמחשב אל שרת האחסון. בכל מערכת הפעלה זה עובד בצורה שונה, אז ניתן פשוט להריץ על זה חיפוש באינטרנט שיסביר לנו איך לבצע את הבדיקה. בנוסף, אם אנו יודעים על אתרים שמאוחסנים באותה חברת אחסון, כדאי לגלוש בהם קצת ולבדוק אם האתר עולה מהר או שלוקח המון זמן עד שהדפים נטענים.
3. נפח האחסון – תלוי בסוג האתר שנרצה, אתר מידע או תדמית לא צריך לקחת מעל כמה מגה, לעומת זאת אתר עם הרבה סרטים יכול להגיע להרבה ג’יגות של מידע. בחו”ל כמעט כל החברות מציעות הרבה ג’יגות לאחסון. בארץ לעומת זאת הנפח קטן הרבה יותר.
4. נפח תעבורה חודשי – כמה מידע או רוחב פס יוכל לעבור במשך חודש אחד. אם נעבור את כמות המידע הזו נחוייב בתשלום נוסף על מידע שיעבור שם, או שהמידע לא יוכל לעבור יותר עד סוף החודש (כלומר שהאתר לא יהיה זמין). לא תמיד גם שרתי החברה מסוגלים להתמודד עם עומס גדול ולכן יתכן מצב של קריסת השרתים.
5. מחיר – כולנו נרצה כמובן לעשות השוואת מחירים ולבדוק איפה הכי זול מבין המקומות שנראים לנו. חשוב לקחת בחשבון שכל חברה תציע לנו חבילה שונה לגמרי מהמתחרים, כדאי לברר היטב מה כל אחד מציע ותמורת איזה סכום כדי לעשות השוואה נכונה. ישנם גם שרתים המציעים אחסון בחינם, אבל בד”כ איכותן ירודה יותר והם מכניסים לנו פרסומות לאתר. למתחילים הרוצים לנסות להעלות אתר זה יכול להיות רעיון נחמד.

אלו הדברים הכלליים שכנראה יהיו חשובים לכל אדם שרוצה לאחסן אתר על שרת. מלבד הדברים האלו ישנם עוד המון נקודות ספציפיות שנזדקק להם במקרים מסוימים, ולכן כדאי לשקול היטב את סוג האתר שאנו רוצים להפעיל ומה בדיוק נזדקק בשבילו. אם למשל נרצה לאחסן כמה אתרים על שרת האחסון שלנו, נצטרך לבדוק אם קיימת תמיכה בזה. בדרך כלל חבילה כזו תהיה יקרה יותר מחבילה בסיסית עם אפשרות לאתר אחד בלבד. אם האתר שלנו בנוי בשפת PHP נצטרך תמיכה מיוחדת בשפה הזו ובבסיסי נתונים (MySQL). אם הוא בנוי בשפת ASP נזדקק לשרת מתאים. ישנן תוכנות שונות המותקנות על השרת, בעוד שאתר תדמית פשוט לא זקוק להן, אתר מורכב יותר עלול להיות תלוי באיזושהי תוכנה ולא לעבוד בצורה תקינה בלעדיה. בקיצור, כדאי לדעת היטב מה צריך האתר שלנו כדי לעבוד (וגם איך נרצה להתפתח פחות או יותר בעתיד) כך שנוכל לבדוק שכל הרכיבים המתאימים נמצאים בשרת כדי שתהיה לנו תמיכה מלאה בדברים שנרצה להפעיל.

בכלליות השרתים בחו”ל הרבה יותר איכותיים וזולים, הבעיה היא שהתקשורת לחו”ל מהארץ היא איטית יותר בדרך כלל. הפינג לחו”ל יהיה הרבה יותר גבוה מפינג לשרתים בארץ, אבל השרתים עצמם יהיו מהירים יותר בחו”ל כך שבמקרים רבים לא נרגיש הרבה הבדל, במיוחד לא היום כשמהירות האינטרנט הינה גבוהה ואתר ממוצע עולה בפחות משניה. הבדל נוסף בין האחסון בארץ לאחסון בחו”ל הוא שעות העבודה. אמנם כל שרת משתדל להיות זמין 24 שעות. אבל החברות נוטות לעשות את עבודות התחזוקה ההכרחיות מפעם לפעם או את השדרוגים השונים בשעות המתות של האינטרנט. הבעיה היא שכאשר באזורים שונים בחו”ל אלו השעות המתות, אצלנו בארץ אלו יכולות להיות שעות השיא. בחברות האחסון הגדולות והמקצועיות קרוב לוודאי שכלל לא נרגיש את השדרוגים השונים ולא תהיה להם השפעה על האתר שלנו שמאוחסן שם. כדאי גם לקחת בחשבון את התמיכה שתהיה באנגלית אם השרת נמצא בחו”ל בעוד שבארץ נוכל ליהנות מתמיכה בעברית. מבחינת המחירים ישנו הבדל מהותי בין הארץ לחו”ל – בחו”ל נוכל לקבל נפח של כמה מאות ג’יגות (תיזהרו מבלתי מוגבל שהחברות אוהבות לפרסם. אין דבר כזה בלתי מוגבל! השרת שלהם חייב להיות מוגבל בנפח כלשהו. אלא שהם מתכוונים שזה כנראה לא סביר שנגיע אל הגבול הזה…) והרבה תוספות ושדרוגים במחיר נמוך יותר מחבילה בסיסית של 100 מגה בארץ. אגב, למי שחשוב לו למנוע חילול שבת תהיה בעיה עם שרת בארץ שעובדים בו בשבת כדי שהאתר שלו יהיה זמין. בחו”ל קרוב לוודאי שאלו אינם יהודים שעושים את העבודה.

לאחר שהשוונו את המוצרים ומחיריהם ורכשנו את החבילה שעליה החלטנו, נצטרך לרכוש דומיין שינתב את הכתובת הרצויה לאותו שטח אחסון שרכשנו בשרת.

רכישת דומיין (כתובת אינטרנט) לאתר שלנו

רכישת נפח אחסון באינטרנט אינה מספיקה לנו כדי להעלות את האתר שלנו לאויר. אנו זקוקים לכתובת מילולית שתוכל להפנות את מי שמקליד אותה אל אותו המקום בו מאוחסן האתר שלנו. הכתובת המילולית הזו נקראת “דומיין”. ננסה לחשוב על כתובת מתאימה לאתר שבמקרים רבים תהיה גם שם האתר. נחשוב איזו סיומת מתאימה לנו (COM, NET, ORG, CO.IL, ORG.IL וכו’). נבדוק שאותה הכתובת אינה תפוסה כבר בידי מישהו אחר. ואז נבחר בחברת רישום, דרכה נרכוש את הדומיין על שמנו.

רוב החברות המציעות לנו נפח אחסון, מציעות לנו גם דומיין. לכן לפעמים זה מבלבל ונראה לנו שאנו צריכים לקנות את הדומיין ונפח האחסון מאותה חברה, אבל למעשה אלו שני דברים שונים לחלוטין שאנו יכולים לעשות בהפרדה מוחלטת. בעוד שבשביל לקנות שטח אחסון, חשובים לנו מאוד הנתונים של אותה החברה המספקת את המוצר (זמן למעלה, מהירות, פינג, תמיכה וכו’), ברכישת דומיין כל הדברים הללו חסרי חשיבות לחלוטין והדבר היחידי שאנו צריכים להסתכל עליו הוא המחיר. כמה שיותר זול – ככה יותר טוב. עם זאת חשוב לוודא שרכישת דומיין תתבצע מול ספקיות מורשות בלבד. ישנן לא מעט חברות המציעות למכור לנו דומיין כאשר הן בכלל לא ספקיות מורשות. בחו”ל (אם נרצה בסיומת דומייןCOM, NET או ORG למשל) יש לא מעט ספקיות מורשות, כדאי לברר היטב ולרכוש את הדומיין אך ורק בחברות הידועות כדי להימנע מעקיצות למיניהן. בארץ (לסיומת דומיין ישראית כמו CO.IL, ORG.IL וכו’) ישנו ארגון הנקרא “איגוד האינטרנט הישראלי”, שם ישנו דף עם קישורים לספקיות המורשות. הדבר נותן ביטחון בכך שהחברות הללו מחוייבות לטפל בנו כראוי בכל מקרה של בעיה כלשהי. לאחר שרכשנו את הדומיין (לעתים זה לוקח כמה שעות או אפילו כמה ימים), כדאי לערוך חיפוש על הדומיין באחד מאתרי WHO IS כך שנוכל לדעת שהדומיין אכן רשום על שמנו והתהליך עבר בהצלחה.

כאשר האתר מאוחסן באותה החברה בה רכשנו את הדומיין, ושניהם נקנו על אותו השם, הכתובת תקושר בד”כ באופן אוטומטי למקום בו מאוחסן האתר. אם רכשנו דומיין מחברה שונה מהחברה בה אנו מאחסנים את האתר, כל מה שצריך לעשות כדי לקשר ביניהם זה להכניס בתוך ממשק המשתמש באתר בו רכשנו את הדומיין את כתובות הDNS של החברה המאחסנת. את כתובות השרתים הללו נוכל למצוא כמובן אצל החברה המאחסנת עצמה. אם לא מצליחים למצוא את הכתובות, כדאי לשלוח מייל ולשאול מה כתובות השרתים. בנוסף, נצטרך להגדיר בחברה המאחסנת את כתובת הדומיין שרכשנו, כך שהחברה תוכל לדעת למי מהלקוחות לשייך את הדומיין כאשר הוא מגיע לאותם השרתים.

בד”כ זה לוקח בין כמה שעות לכמה ימים לעדכן את הכל, וברגע שהתהליך מסתיים נוכל להקליד את הכתובת שרכשנו בדפדפן ולהגיע אל האתר שלנו. כעת נותר להעלות את התוכן לשרת כך שיהיה זמין לכולם באינטרנט.

העלאת האתר לשרת

לכל אחת מחברות האחסון ישנן תוכנות רבות המקלות עלינו את העבודה. כל מה שצריך לעשות הוא להכנס לממשק הניהול שלנו באתר החברה וכמעט תמיד נוכל למצוא שם את מנהל הקבצים (או כל שם אחר שמרמז על כך…) מתוך מנהל הקבצים נוכל להעלות כל קובץ שנרצה אל השרת, נוכל ליצור קבצים או תיקיות ישירות על השרת או לשנות מאפיינים מסוימים לקבצים השונים. השיטה הזו היא יותר קלה להבנה מצד אחד, אבל היא הרבה יותר ארוכה ומעייפת להעלות קבצים רבים. בתור התחלה, זה רעיון חכם לכווץ את כל קבצי האתר שלנו במחשב לקובץ אחד, להעלות אותו דרך מנהל הקבצים ולפתוח אותו. הדרך הזו תהיה מהירה מאוד יחסית לדרכים האחרות בהן נעלה המון קבצים בנפרד. בהמשך, כאשר נערוך ונעדכן קבצים מסוימים, נצטרך להעלות רק אותם. לא יהיה כדאי להכנס בכל פעם למנהל הקבצים, לכן שיטה טובה יותר שכדאי להשתמש בה היא הFTP.

FTP (File Transfer Protocol) זו צורה להעברת קבצים על גבי הרשת. כל מה שצריך זה להתקין תוכנת FTP מתאימה (ישנן תוכנות חינמיות רבות שיעשו את העבודה), להכניס את כתובת האתר, שם משתמש וסיסמה ואתם בתוך השרת. מה שתראו בתוך התוכנה מעכשיו יהיה הדיסק הקשיח שלכם בצד אחד ושטח האחסון בשרת בצד השני. ניתן בקלות לגרור קבצים ממקום למקום, להעתיק, להעביר, למחוק או כל דבר אחר שנרצה בו. חשוב לציין שישנן תוכנות המכילות בתוכן כבר תוכנת FTP פנימית, כמו למשל DREAMWEAVER של ADOBE, שהיא תוכנה מסחרית יקרה, אבל היא מציעה את האפשרות להסתנכרן מול השרת ולבדוק אם קבצים מסוימים השתנו מהסנכרון האחרון ואז היא מעלה רק אותם. חוסך הרבה כאב ראש כשאנו לא זוכרים אילו קבצים עודכנו ואילו עדיין לא.

לאחר שהעלנו את הקבצים, נוכל בגאווה להכנס לכתובת האתר שלנו ולראות את דף הבית שלנו מוצג שם. שימו לב שדף הבית הוא הדף הנקרא index עם אחת הסיומות לאינטרנט (HTM, HTML, PHP, ASP וכו’), לדוגמה: index.html. אנחנו לא מגדירים לשרת איזה עמוד הוא דף הבית הראשי שלנו, במקום זאת אנחנו מגדירים מראש את דף הבית ככזה על ידי שם הקובץ בו שמרנו אותו. לכן אם לא עשינו זאת עדיין, ניצור קובץ עם שם כזה ונכניס אליו את התוכן של העמוד הראשון שאנו רוצים שיופיע באתר.

רצוי ששמות כל הקבצים יהיו באנגלית וללא רווחים. אמנם בהרבה מקרים יהיה אפשרי לקרוא אותם גם אם לא נקפיד על הכללים הללו, אך זה יוכל למנוע מאיתנו הרבה בעיות לא מובנות.

לסיום, יהיה מומלץ לקדם את האתר כך שנוכל לראות תנועת גולשים, אחרת היחידים שיצפו באתר יהיו אנחנו, המשפחה והחברים. אם האתר מספיק איכותי ובעל תוכן נצרך, הקידום הזה יספיק כדי להפוך אותו לאתר פעיל עם גולשים רבים.

בהצלחה!

אודות כותב המאמר : ראובן פיזנטי

אברך ויוצר שכותב מהלב עם המון אהבת ישראל. מחבר הספרים ״מחפשים את האמת״ ו״מהפרשה לחיינו״. מעביר שיעורים בגמרא ובהלכה בבית המדרש ״בית להשם״ בנתיבות. למידע נוסף