הברכה שבתוך הקללה – פרשת בחוקותי

ראובן פיזנטי | כ״ה באייר ה׳תשע״ה | פרשת בחוקותי

פרשת בחוקותי מכילה ברכות וקללות. הברכות אם נשמע בקול השם יתברך והקללות חס ושלום אם לא נשמע. לכאורה זה נראה כסוג של אכזריות וקטנוניות. הרי מה זה באמת משנה להשם יתברך אם אנחנו הולכים בדרכיו או לא? הוא כל יכול ובלתי מוגבל. אז למה לא לתת לנו שפע עצום וברכה גם אם נלך חס ושלום בדרכים לא טובות?

אנו רואים את התופעה הזו של שכר ועונש חוזרת שוב ושוב במקרים רבים וזה מחזק את השאלה עוד יותר. חז״ל מלמדים אותנו שאסור לומר על הקדוש ברוך הוא שהוא ותרן, ולכאורה זה נשמע לא מובן כלל. למה הקדוש ברוך הוא לא מוותר? הרי הוא רחום וחנון והוא אוהב אותנו מאוד. אז למה לא לתת לנו ברכה למרות הפשעים והחטאים?

כדי להבין את כל זה, ננסה להביא משל מהחיים שיבאר את הדברים. תארו לכם שאדם כלשהו שכח את הארנק שלו במקום כלשהו. הוא חוזר לאותו מקום ומוצא את הארנק, אבל בלי כל התכולה שלו. הוא מבין שגנבו לו את מעט הכסף שהיה לו וגם את כרטיס האשראי. בלי להתבלבל, הוא מיד מרים טלפון לחברת האשראי ומודיע להם שכרטיס האשראי שלו נגנב. הם שואלים הרבה שאלות, אבל מבחינתו יש לו כעת מטרה אחת: לבטל את כרטיס האשראי.

כעת נתאר לעצמנו שבחברת האשראי יהיו קצת מופתעים מהבקשה שלו. הם ישאלו אותו מדוע הוא רוצה לבטל את הכרטיס? למה לחסום את השפע העצום? למה להגביל? למה לצמצם? הרי אם יבטלו לו את הכרטיס הוא לא יוכל לקנות שום דבר בעזרתו. לא חבל לבטל את הכרטיס שיכול כל כך לעזור לו?

אלא שאותו אדם בוודאי מיד יענה להם שכעת הכרטיס בכל מקרה לא אצלו, ואם לא יחסמו לו את הכרטיס, אז כל השפע יגיע למקומות לא טובים ורק יעשה נזק. אמנם בוודאי שהמצב הטוב ביותר הוא שכרטיס האשראי יהיה אצלו ואז הוא יוכל להשתמש בו כרצונו, אבל כעת שהכרטיס נמצא במקום לא טוב, הדבר הטוב ביותר למצב הזה הוא להגביל ולחסום אותו עד שהוא יחזור למקורו.

כאשר השפע נמצא בידיים שלנו ומגיע למקומות הנכונים זו הצורה הטובה ביותר לחיות בה. אבל לפעמים החטאים גורמים שהכלים שמכילים את השפע שאנו מקבלים אינם טובים מספיק ולכן כל שפע שיגיע יתקלקל וילך לאיבוד. לכן במצב הזה עדיף להיות בחסימה מאשר לבזבז ולקלקל את השפע הטוב שמגיע אלינו.

כאשר אנו לא הולכים בדרך התורה הקדושה, אנו נותנים בכך כוח לכוחות טומאה וקליפות שמשתלטים עלינו. כעת אם נקבל שפע, הוא ילך אליהם למקומות לא טובים. ואולי עכשיו לא נרגיש בדבר, אבל בסופו של דבר נצטער על כך שלקחו לנו את השפע.

הדבר דומה לאדם שהתחתן בשעה טובה וכעת צריך לרכוש דירה, אבל בקושי גדול וללא אמצעים. אבל אז הוא נזכר שהיה לו סכום כסף גדול שבזבז אותו על טיולים ומסיבות שערך עם כל החברים לפני כמה שנים. הוא כל כך מצטער על הבזבוז העצום ואילו רק היה מישהו שיחסום לו את השפע באותה תקופה ולא ייתן לו לבזבז, הוא היה אסיר תודה על כך היום.

כל יהודי צריך לדעת שכאשר הוא הולך בדרכי השם יתברך, הוא מתחבר למקורו העליון ומתקשר לשפע אינסופי ואהבה ללא גבול. התורה והמצוות מחברות כל יהודי לשורשו העליון שממנו הוא יכול לשאוב ברכה מרובה לכל ענייניו.

אבל כאשר יהודי פוגם ומתרחק מדרכי התורה, אז כוחות חיצוניים משתלטים עליו. מעין כוחות טומאה מזיקים שלוכדים את נשמתו. במצב כזה הדבר הטוב ביותר עבורו הוא חסימה של השפע המיועד לו, כדי שאותו שפע לא ילך למקומות לא טובים. אם האדם יקבל את השפע כאשר הוא הולך בדרכים מקולקלות, הוא יבזבז את כל השפע שקיבל במקומות לא טובים ויאבד את הכל.

כשאדם כועס חז״ל מלמדים אותנו שהנשמה שלו מסתלקת וכוח של הסטרא אחרא משתלט עליו. כשאדם נמצא בעצבות, הקליפות לוקחות שליטה על המערכת. כשאדם עושה עבירות וחטאים זה מצד היצר הרע שמשתלט עליו. כל ריחוק מהשם יתברך מקרב אותנו לכוחות חיצוניים לא טובים. כעת אם נקבל שפע, זה אומר שאותם כוחות יקבלו את השפע הזה.

זה כמו אדם שיכור שמקבל החלטות חשובות בנוגע לשליטה על השפע שלו. תארו לכם מיליארדר שהשתכר ונמצא כעת בסביבה לא טובה עם פנקס שיקים זמין כשהוא לא מודע בכלל למעשיו. זה מסוכן והוא עלול לאבד את כל מה שיש לו. לכן מגבילים אותנו לטובתנו, כדי לשמור את השפע שלנו בשבילנו, עד שנהיה מיושבים בדעתנו עם כלים מתאימים כדי לנצל את השפע בצורה הטובה ביותר.

וכך ראוי גם לנו לנהוג עם עצמנו בהגבלה וצמצום בזמנים ירודים. כאשר אנו עצבניים, בלחץ וכדומה, לא צריך להתעסק עם דברים גדולים. אדם שמרגיש בעצמו שהוא כועס ועצבני למשל, שלא ילך לדון על איזה עניין חשוב, לחתום על חוזה או לעשות דבר אחר שמשפיע לעתיד. שיתרחק מעימותים עד שיירגע. כי בזמן של צמצום כוחות לא טובים משתלטים עליו והוא לא יכול לחשוב בהיגיון.

כדאי גם להשתדל להתרחק מאנשים ולנסות להירגע עם עצמנו. כי בקלות אפשר לצאת מהכלים ולומר דברים שנתחרט עליהם וכדומה. פתאום כל דבר יקפיץ אותנו ואז מגיעים למריבות עם האישה, צעקות על הילדים, ניבולי פה ושאר דברים לא טובים. והכל מתוך כוחות לא טובים שהיו בתוכנו.

זהו זמן של קטנות ולכן כדאי להנמיך פרופיל. להימנע מעסק עם דברים רציניים וחשובים ולהיות פסיביים. כעת אנו מתעסקים עם שפע אבל יכולים להעביר אותו למקומות לא טובים. רק לאחר שנצא מאותו זמן קטנות, נוכל לחזור לעשייה, כי אז נוכל לכוון את השפע למקומות הנכונים.

פרשת בחוקותי מתארת את הקללות. אמנם בוודאי שהמצב הכי טוב זה ללכת בדרך השם ולקבל רק ברכה, אבל הכל עניין של סדר עדיפויות. אם חס ושלום לא זכינו ללכת בדרך השם, אז הדבר הטוב ביותר עבורנו כעת זה לחסום את השפע עד שנזכה לחזור למקורנו ולהתחבר להשם יתברך. יוצא שאותן הקללות הן סוג של ברכה, כי הן מחזירות אותנו למוטב והן חוסמות את השפע מלהגיע לידיים לא טובות.

הפרשה מרמזת לנו את הדברים האלו בפסוקים של הקללות עצמם. הקדוש ברוך הוא אומר לנו שהוא יגרש אותנו מהארץ, אבל אז הוא אומר "ושממו עליה אויביכם היושבים בה" (ויקרא כו׳, פסוק לב׳). וצריך לשאול מה הקללה בכך שהארץ תהיה שוממת בידי האויבים שלנו? הרי אם הם היו נהנים מפריה ומטובה זה היה עונש גדול יותר עבורנו. אם היו גרים בארץ ונהנים על חשבוננו חס ושלום זו הייתה קללה גדולה הרבה יותר.

לכן ברור שכאשר הקדוש ברוך הוא אומר לנו "ושממו עליה אויביכם…" זו בעצם ברכה עבורנו. ממש כמו לבטל כרטיס אשראי שנגנב כדי שהשפע המיועד לנו לא יגיע לאויבים שלנו. ומכאן אנו מקבלים רמז למטרה של כל הקללות כולן, שתפקידן הוא למנוע את השפע מלהגיע למקומות לא נכונים. אם יהיה לנו טוב ונקבל שפע עם כלים מלוכלכים, אז הכל ילך לאיבוד. זה כמו לקבל מיץ מרענן וטעים בתוך כוס עם בוץ ורפש בתוכה. לכן עדיף לשמור על השפע עד שנתקן את הכלי שיקבל אותו.

גם כשאנחנו פוגמים והקדוש ברוך הוא מעניש אותנו ומגרש אותנו מהארץ, הוא מבטיח לנו שהוא ישמור על הארץ בשבילנו והוא לא ייתן לאויבים שלנו ליהנות ממנה. הוא אוהב אותנו ומחכה לנו שנשוב אליו בתשובה שלמה. הוא ייצא איתנו לגלות וישמור עלינו למרות הסתר הפנים. הוא יהיה איתנו בצרה, כי אנחנו הבנים שלו.

כך גם פעמים רבות מוזכר העניין הזה, כמו בפרשת "והיה אם שמוע", ששם מובא שהשם יעצור את השמיים ולא יהיה מטר. כי כאשר הדברים מתגלגלים למקומות לא טובים, אז הכי טוב זה לעצור את הכל עד שהדברים יתוקנו. דבר ראשון מבטלים את כרטיס האשראי כדי לא לגרום לנזק נוסף.

כל יהודי צריך לדעת שכאשר הוא הולך בדרכים לא טובות, הדבר הטוב ביותר בשבילו הוא לבטל את השפע המגיע לו לעת עתה. אם יתנו לו את השפע כעת שיגיע לידי הכוחות החיצוניים של הקליפות זו הקללה הגדולה ביותר. זה כמו לזכות בסכום כסף עצום כאשר גנבים השתלטו לנו על חשבון הבנק. זה כמו לקבל סלון חדש ויוקרתי במתנה בדיוק לאחר שזרקו אותנו מהבית ואין לנו איפה לשים אותו. זה כמו לקבל שיק שמן על סכום גדול ביותר כאשר אנו שוחים בלב הים בלי סיכוי לשמור עליו שלא יירטב וייהרס. זה כמו להצליח לקבוע פגישה חשובה שאנו מצפים לה המון בדיוק בזמן שננעלנו מחוץ לרכב כשהמפתחות בפנים. כל זה נראה אולי כמו ברכה, אבל זו קללה. קודם צריך לסדר את העניינים מסביב, להכין את עצמנו היטב לקבלת השפע, ורק אז נוכל לקבל את השפע הראוי בצורה הטובה ביותר.

לפעמים אנו לא מספיק מוכנים לקבלת שפע, ואם נקבל אותו הוא ילך לאיבוד בקלות משום שאין לנו את הכלים הנכונים בשבילו. הקדוש ברוך הוא חוסם לנו את השפע, כך שלא נבזבז אותו לחינם. הכל נעשה לטובתנו, כך שלא נקלקל ונאבד את השפע שהקדוש ברוך הוא רוצה לתת לנו בחסדיו המרובים. כל מה שאנו צריכים לעשות במצב שכזה הוא לעבוד על עצמנו כך שנרכוש את הכלים המתאימים ונתקן את מה שצריך וכך הקדוש ברוך הוא ישמח לתת לנו את השפע.

כאשר אנו כועסים או עצובים מכך שאיננו מקבלים את רצוננו, זה כמו לכעוס על חברת האשראי על כך שאיבדנו את הכרטיס. אם איבדנו את הכרטיס, אז כנראה שאנחנו בעצמנו לא היינו מספיק אחראיים כדי לשמור עליו, וכעת לא יעזור לנו לבכות על כך, אלא פשוט נבקש כרטיס חדש ונשתדל לשמור עליו טוב יותר.

אם אנו לא מקבלים את השפע שאנו רוצים כל כך מהקדוש ברוך הוא, אז כנראה שגם כאן לא בנינו לעצמנו מספיק כלים נדרשים כדי לקבל את השפע הרצוי. כעת לא יעזור לבכות על כך, אלא פשוט נחפש במעשינו ונבין מה גרם לנו להגיע למצב הזה. אולי לא קיימנו מספיק מצוות, אולי לא עבדנו מספיק טוב על המידות שלנו, אולי עברנו עבירות שונות וכו'. כעת ניתן לשוב בתשובה שלמה על המעשים, לקבל על עצמנו להתחזק ולשנות את מעשינו לטובה, וכך הקדוש ברוך הוא ינפיק לנו כרטיס חדש בו נוכל להשתמש בשמחה להורדת שפע מלמעלה, כל עוד נשמור עליו כראוי.

אדם עלול להשקיע את הכוחות והיכולות שלו במקומות לא נכונים. הוא עלול להשתמש בכוח שלו כדי להזיק לאנשים או לבחור בחירות לא טובות. הוא עלול לקחת את העושר שלו ולהשקיע במימון רוצחים ומשחיתים. הוא עלול להשקיע בארגונים שנלחמים בתורה. השם יתברך עושה איתנו חסד ולפעמים חוסם לנו את השפע כדי שנזכה לקבל אותו בצורה זכה וטובה יותר. ישנם אפילו אנשים שאינם מקבלים את השפע בעולם הזה כלל, כי שומרים להם כל טיפת שפע לעולם הבא שם יהיה אפשר לקבל אותו בצורה הנקייה והיעילה ביותר.

כאשר אדם עובד על מידותיו, מקיים מצוות, לומד תורה, מתפלל ודואג להיות תמיד מחובר לקדוש ברוך הוא, אז השם יתברך נותן לו שפע וברכה. זה לא משנה גם אם הוא מקבל מעט, הוא זוכה לראות בזה ברכה מרובה ונסים עצומים וכך לא חסר לו שום דבר. אבל כשאדם לא עלינו מתרחק מדרך התורה, אז השם יתברך נותן לו עונשים. לא חס ושלום מתוך רוע ואכזריות, אלא משום שהוא אוהב אותו ורוצה לשמור את השפע שלו לזמנים טובים יותר. הוא רוצה להגביל אותו כדי לשמור עליו.

זו ברכה גדולה שהוא שומר על השפע במקום לתת לו אותו כך שילך לאבדון. הוא רוצה לחסום את הכרטיס שלו כדי שכוחות חיצוניים לא ישתלטו על הכל. כל זה עד שיחזור בתשובה, ואז השם יתברך ישמח לתת לו את כל השפע השמור בשבילו כדי שיתעלה ויצמח אתו למקום הטוב ביותר עבורו. השם יתברך יזכה אותנו לעבוד אותו מתוך אהבה ויראה, להתחבר אליו ולקבל ממנו שפע עצום ואת כל הברכות הטובות עבורנו.