מכתב סליחה לאבא שבשמיים ותפילה לשנה החדשה
לכבוד השם יתברך, אבא היקר שבשמיים, זה אולי יישמע טיפשי ונדוש, שהרי בכל שנה מחדש אנחנו מגיעים לאותו מצב, אבל רציתי שוב לבקש ממך סליחה.
בכל שנה אני מבטיח לך שאשתנה ושתיתן לי רק עוד הזדמנות להוכיח את עצמי, אבל איכשהו בין כל הטרדות של החיים אני שוכח מהכל ונזכר בכל ההבטחות רק לפני ראש השנה הבא, כשכבר מגיע הזמן להבטיח הבטחות חדשות.
בבקשה אל תתייאש ממני, אני באמת רוצה להשתנות, אתה בוחן כליות ולב ויודע את מה שבתוכי, אתה יודע שאני לא סתם מבטיח הבטחות. אני באמת רוצה להתקרב אליך ולהתמסר אליך, אני אוהב אותך ואני רוצה לשמח אותך. אבל כל הטרדות, היצר הרע, הגשמיות שסובבת את החיים שלי, הכל עוצר אותי.
יש הרבה מניעות והזמן חולף בלי ששמים לב. אני מבטיח לעצמי שאשב ללמוד אבל דוחה את זה עוד שעה ועוד שעה, ואז מתארגן לשינה ופתאום נזכר שפספסתי עוד יום. אני מבטיח לעצמי שהפעם אכוון יותר בתפילה, ואז נזכר בזה כשאני כבר מסיים להתפלל, אחרי שטיילתי עם המחשבות בכל העולם.
אני רוצה, אבל קשה לי להתגבר, היצר לפעמים פשוט חזק יותר ממני. אני יודע שזה לא תירוץ, כי אם באמת הייתי מנסה בכל הכוח, אז בוודאי שהייתי מצליח להגיע להישגים טובים יותר. אבל אני פשוט לא יודע איך להגדיר את זה בצורה אחרת.
אולי אני לא רוצה מספיק חזק, אולי לא השקעתי בזה מספיק או שאולי זו סתם עצלנות שמושכת אותי לחומריות ולא מאפשרת לי להתקדם.
קשה לי להכניס את האמונה לתוך החיים השוטפים. במקום לכוון בברכות, אני חושב על מיליון דברים בזמן שאני מברך ואחר כך מנסה להיזכר אם בכלל ברכתי או לא. ברכת המזון לוקחת לי פחות מחצי דקה ואפילו אני בעצמי לא מבין את המלים שאני ממלמל.
לפעמים אני מתמלא בגאווה וחושב כמה אני צדיק שאני מקפיד להתפלל במניין, אבל אז נזכר כמה תפילות העברתי במהירות וללא כוונה כדי שאספיק לבזבז את הזמן הפנוי אחר כך על הבלים טיפשיים. כל פעם כשאני מקיים איזו מצווה קטנה אני מרגיש כאילו אתה חייב לי את כל העולם, בלי להבין שאני אפס ובעצם עשית לי טובה ענקית כשנתת לי לקיים את אותה המצווה.
ככל שמסתכלים על התמונה הגדולה יותר, כך אפשר להבין כמה אני לא שווה כלום, וכל מה שיש לי זה מתנת חינם ממך. נתת לי את כל החיים במתנה ואת כל מה שאי פעם היה לי, ואני לקחתי הכל כמובן מאליו ועוד התלוננתי על כל מה שאין.
כמה פעמים ברחנו ממך, והתחבאנו בתחפושות של אנשים מצליחים ובעלי כבוד. היינו המסמרים של הערב במסיבות שונות, אבל אז חזרנו הביתה לריקנות עצומה וגילינו את השקר של עצמנו.
ליד אנשים יש הרבה הצגות, אבל כשאנחנו נשארים לבד רק אני ואתה, פתאום האמת מתחילה להתגלות. לא תמיד היא נעימה, ואז הרבה פעמים העדפתי להגביר את המוזיקה כדי לא לשמוע את הקולות הפנימיים בתוכי. אבל אי אפשר להשתיק את הזעקות של הנשמה, בטח שלא עכשיו בחודש אלול כשיום הדין כל כך מתקרב.
ככל שהזמן חולף השקרים מתחילים לצוף, פתאום קל לראות איך כל העולם הזה הוא שקר אחד גדול. פתאום אני מבין כמה טיפש הייתי שברחתי לשקרים ולהבלים של העולם, במקום לברוח אליך אל האמת.
תמיד נזכרים בך כשיש צרות, כשפתאום אתה מפסיק את הניסים היומיומיים העצומים שאנו קוראים להם בשם "טבע", ואז חס ושלום מגיעים ייסורים, מחלות ודברים קשים שלא ציפינו אליהם. פתאום נזכרים להתפלל בכוונה, לקרוא תהלים ולעשות תשובה.
אם היינו חכמים יותר, היינו מבינים שדווקא כשהכל הולך טוב זה המקום להוכיח כמה אנחנו אוהבים אותך. שבמקום לצעוק אליך שתושיע אותנו מהצרות כשאנו מרגישים רע, היינו צריכים להיות קרובים אליך קודם לכן כשהיה טוב ואז לא היינו נכנסים לכל אותן צרות מלכתחילה.
אם הייתי חכם, הייתי מבין שכל מה שקרה בשנה שעברה נבע ממה שנגזר בראש השנה. הייתי מבין שכל הייסורים שהיו במשך כל השנה, שלי, של הסובבים אותי ושל כל עם ישראל, הכל נגזר בראש השנה. הכל תוצאות של החטאים ושל המעשים הלא טובים.
אם היינו יודעים את זה בשנה שעברה, כמה היינו מתפללים בכוונה בראש השנה שעבר. כמה היינו בוכים עד ליום הכיפורים כדי לבטל את הגזירות הקשות.
הבעיה היא שלא רק שלא ידעתי את זה בשנה שעברה, אלא גם השנה אני לא קולט את הדברים. שעוד מעט ראש השנה, יום הדין, גזירות של שנה שלמה, מי יחייה ומי ימות, כמה צרות וייסורים כל אחד יקבל. אם הייתי מבין את זה לא הייתי יכול לתפקד. הייתי נופל על פניי ומתחנן על החיים שלי בלי לזוז עד יום הכיפורים.
למי אכפת מאוכל ושתיה כשנאבקים על החיים? איך אפשר לחשוב על כסף ועבודה כשאנו לא יודעים כמה הקציבו לנו לחיות? מי רוצה ליהנות ולכייף כשגזירות קשות מרחפות מעלינו? מי יודע מה מחכה לנו בשנה החדשה שתבוא עלינו לטובה בע"ה?
השם יתברך, אני יודע שאני לא ראוי. לא מגיע לי שום דבר ואני רק חוטא שפל שלא שווה אפילו יריקה. אבל אני מתחנן אליך כמו עבד שמתחנן לרבו שירחם עליו. לא בגלל שראוי לרחם עליי, אלא בגלל שאתה כל כך רחום וחנון, עם רחמים אינסופיים שמספיקים גם לאפסים ולרשעים.
אני מתחנן על החיים שלי, על החיים של המשפחה שלי, על החיים של כל ישראל, תרחם עלינו בבקשה. תבטל את הגזירות הקשות ותתן לנו שנה טובה ומבורכת. אנחנו אוהבים אותך. אנחנו רוצים לעשות לך טוב. אפילו אלו שנראים רחוקים, כולם בפנים רוצים להידבק בך, רק שלא תמיד אנחנו יודעים איך להגדיר את זה.
לא תמיד קל להוריד את האגו ולהתמודד עם החברה והחיצוניות הגשמית, אבל אנחנו אוהבים אותך, אתה אבא שלנו. אנחנו רוצים להיות קרובים אל האור שלך. בבקשה תרחם עלינו כמו אבא שמרחם על בניו גם לאחר שחטאו. כל בריאת העולם הייתה כדי לגלות את הרחמים העצומים שלך, אז זו ההזדמנות לרחם על כל ישראל, גם על הרשעים, ולהביא לגילוי רחמים עצום ולתכלית העולם. אל תתייאש מאיתנו, תן לנו עוד הזדמנות.
אנא ממך השם יתברך, סלח לנו על כל העוונות, החטאים והפשעים, הסר את מחיצות הטומאה והעבירות, בטל את כל המקטרגים, המעכבים והמזיקים, רחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפילתנו.
רחם על עמך ישראל שאוהבים אותך. תשיב בתשובה שלמה את כל עם ישראל. שלח רפואה שלמה לכל חולי עמך ישראל. שלח פרנסה טובה לכל יהודי ויהודי. שלח הצלחה לכל לומדי תורתך. תצליח דרכם של החיילים, כוחות הביטחון וכל איש ישראל מול אויבי ישראל. שלא יהיה אף נפגע מישראל בשום אופן, לא בתאונות דרכים, לא בשאר תאונות, לא בפיגועים, לא בחטיפות, לא במלחמות, לא בחולי, לא בשום צורה שהיא.
שלח זיווג הגון לכל מי שהגיע לפרקו. שלח זרע של קיימא לכל הנשואים. תתיר את כל אסורי וחטופי ישראל. זכה את כל נשמות ישראל, צדיקים, בינוניים ורשעים לעלות מעלה מעלה. מרק לנו את העוונות בעולם הזה על ידי התשובה והתורה וללא ייסורים, ושלח תיקון לכל הנפטרים כך שכולם יזכו לעלות לגן עדן לטובה.
רחם על כולנו, גם על הרשעים, אף אחד לא עושה מרוע ובפנים כולם אוהבים אותך, תשיב את כולנו בתשובה שלמה. את כל הצרות והייסורים תסיר מעמך ישראל ותשלח אל שונאי ישראל. שלח לכל ישראל חיים טובים ומאושרים מתוך יראת שמיים ואמונה. תקרב אותנו אליך, תבנה לנו את בית המקדש מהרה ותשלח לנו את הגאולה השלמה ברחמים, ללא כל צער וחבלי לידה.
ברך את השנה שתבוא עלינו לטובה, שתהיה קץ לגלות ולכל צרותינו, שתהיה שנה של ישועות ורחמי שמיים לכל ישראל אמן.
תכנים נוספים דומים:
כתיבת תגובה