לעמוד בקבלות ולקיים הבטחות – פרשת וארא
בזמן מכת ברד פרעה קורא למשה ואהרן, אומר להם שחטא ומבקש שיתפללו לביטול המכה והוא מצדו ישחרר את בני ישראל לחופשי. אבל לאחר שהשם יתברך עוצר את המכה ונותן לו מרווח נשימה מיד הוא חוזר בו. “וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקולות ויוסף לחטוא ויכבד לבו…” (שמות ט’, לד’). בזמן המכה הוא מוכן לעשות הכל כדי להסיר אותה, אבל לאחר שפרעה רואה שהמכה חדלה, הוא מוסיף לחטוא.
כאשר האדם נמצא במצב לחץ כלשהו, בסכנה כלשהי, בעצבות, בחוסר אונים או בכל מצב לא טוב אחר, פעמים רבות הוא ימצא את עצמו מפיק לקחים ומקבל על עצמו דברים. אבל כאשר האדם רואה שהצרה חלפה והסבל חדל, ישנה נטייה לשכוח את כל מה שדיברנו עליו והכל חוזר להיות כשהיה.
כאשר למשל נופל חולי על האדם, מיד הוא מתחיל לעשות חשבונות. הוא מגלה שהתזונה שלו לא טובה, שהוא לא חימם את עצמו מספיק בימים הקרים, שהוא משקיע את זמנו בדברים לא נכונים, שהוא לא משקיע מספיק ברוחניות שלו וכו’. מכאן הוא מתחיל לקבל על עצמו דברים שונים כדי שהדבר לא ישנה. הוא מחליט שמעכשיו הוא יאכל דברים מזינים ובריאים, שהוא ילבש בגדים חמים בימים הקרים, שהוא יתקרב יותר להשם וישקיע יותר במה שבאמת חשוב. אבל אז הוא מבריא ובאורח פלא הכל נשכח, היצר גובר, העבירות חוזרות והשגרה שבה למסלולה.
כל אדם מצא את עצמו לפחות פעם אחת בצרה כלשהי שבה היה זקוק לישועה דחופה מהשם יתברך. באותו רגע לחוץ אנו מוכנים להבטיח לחזור בתשובה, לעבוד על יראת שמיים ולהפוך לצדיקים גמורים שמקדישים את כל חייהם להשם יתברך. נעשה הכל ובלבד שהקדוש ברוך הוא יוציא אותנו רק הפעם מהצרה הזו. אבל כל זה קורה רק לפני הישועה. לאחר שהישועה מגיעה והשם מסדר לנו את הדברים, אנו שוכחים את כל ההבטחות והקבלות וחוזרים לטבע שאליו התרגלנו. וכך כל פעם מחדש אנו מקבלים קבלות, מבטיחים הבטחות ומבקשים שהשם יעזור לנו רק הפעם, ואז שוכחים מהכול עד לצרה הבאה.
צריך לדעת שהקדוש ברוך הוא מנחית מכה על האדם כדי לאותת לו שמשהו צריך להשתנות. לאחר מכן הוא מסיר מעליו את המכה כדי שיקבל מרווח נשימה כדי להתחיל לפעול למען אותו שינוי. כך האדם יכול להתקדם בחיים, כי אותם מצבים דוחפים אותנו לשנות תפיסה ולפעול כדי להתקדם. ללא אותם מצבים אנו עלולים להיות תקועים בתוך שקר במשך כל חיינו מבלי לדעת מזה.
הדבר מגיע אלינו בצורה של גלים. מפעם לפעם מגיע גל של חסרונות שאז אנו מרגישים שדברים צריכים להשתנות, ואז הוא עובר ונותן לנו אפשרות לעבוד על אותו שינוי שקיבלנו על עצמנו, עד שמגיע הגל הבא.
אם אדם בוחר להתעלם מהאיתותים ולשכוח מכל התובנות שקיבל בזמן הנפילה שהייתה לו, הוא עלול למצוא את עצמו בצרה נוספת לאחר מכן. בדיוק כמו פרעה שסירב לקיים את הבטחתו וכך קיבל מכה אחרי מכה, עד שקיבל עשר מכות מכאיבות במיוחד והפסיד מכל הכיוונים. זה לא משתלם להתעלם מאיתותים שאנו מקבלים, בדיוק כמו שלא ישתלם לנו להתעלם מנורות אזהרה שונות שנדלקות ברכב או להתעלם ממכתבי אזהרה מהרשויות השונות. תארו לכם שאם פרעה היה מקיים את מה שהוא עצמו הבטיח כבר בפעם הראשונה, הוא היה חוסך לעצמו ולכל מצרים סבל ונזק עצומים.
הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו ומיישר את דרכנו על ידי איתותים שהוא שולח. זו הדרך שהשם יתברך מדבר איתנו בה כדי שנפעל להגיע למקום הנכון בשבילנו. אותם איתותים מביאים אותנו לשינוי התפיסה ולראיה רחבה יותר. אבל כל זה קורה רק כאשר אנו מפיקים את הלקחים, לומדים מה שצריך ומכניסים את התפיסה החדשה לחיינו.
אדם שמנסה לעבור במקום בו ממוקמת מחיצה גדולה מזכוכית שקופה עלול לא לשים לב אליה ולהיתקל בה. אדם חכם ילמד מהר את הלקח ומאותו הרגע בכל פעם שהוא יעבור שם הוא ישים לב לא להיתקל ויחפש דרך אחרת. לעומתו אדם שיסרב ללמוד את הלקח ייתקל בזכוכית מחדש בכל פעם שהוא עובר שם.
כל החיים שלנו בנויים מניסוי וטעייה. מהרגע שאנו נולדים אנו לומדים דברים, בוחנים תגובות ומסיקים מסקנות לעתיד. כך נבנית התפיסה שלנו וזו הסיבה שאנו לא מנסים לעבור דרך קירות או לאכול דרך האוזן. כי כבר חקרנו את הגוף שלנו ולמדנו להפעיל אותו מתוך המסקנות והלקחים שאנו זוכרים ולוקחים איתנו. אלא שאנו מסיקים את המסקנות האלו בעיקר לדברים החומריים ולא מבינים שיש השלכות רוחניות עצומות לכל מעשה שאנו עושים. אנו משכנעים את עצמנו לחשוב שהכול סביבנו קורה במקרה ושאין לנו כלל שליטה על נסיבות החיים שפוקדות אותנו. אבל האמת היא שהקדוש ברוך הוא מזמן את המקרים לחיי האדם על פי בחירתו, תפיסתו ואמונתו.
אדם צריך להיות אמתי עם עצמו ואם הגיע לתובנה רוחנית מסוימת, הוא צריך לפעול על פיה. כמו שתינוק לומד לזחול בדרך של ניסוי והסקת מסקנות וכך הוא יכול להתקדם הלאה לשלב ההליכה, כך אנחנו צריכים לפעול וכך להגיע לשלב הרוחני הבא. אם נשאיר את הדברים הרוחניים בלבנו מבלי לתת להם ביטוי ממשי ופעיל בחיינו, זה יהיה כמו תינוק שהבין איך צריך לזחול אבל מתעקש לא לזחול בפועל אלא מספיק לו רק לדעת בשכלו כיצד זוחלים. אותו תינוק לא רק שלא ילמד לזחול בצורה טובה יותר, אלא שהוא גם לעולם לא יוכל להגיע לשלב ההליכה, כיוון שזה בנוי על השלב הקודם. אנשים רבים חושבים שהעיקר זה שהם מאמינים בלב, אבל הם לא מבינים שהם לא נותנים ביטוי לאותה אמונה וכך תקועים במקום בלי יכולת להתקדם הלאה עם האמונה.
אדם שיעמוד אחר קבלותיו הטובות ויקיים את הבטחותיו יוכל לזכות להגיע למקומות טובים יותר ולחסוך מעצמו הרבה צער ועגמת נפש. אותו אדם יוכל לזכות ללכת בדרך שהשם יתברך מראה לו ובכך להתקדם למקום גבוה. השם יתברך יזכה את כולנו לשים לב לאיתותים שהוא שולח לנו וליישם את התובנות בחיינו.
תכנים נוספים דומים:
כתיבת תגובה