פרשת תצוה – לשמור על הזהות שלנו
הקדוש ברוך הוא מצווה את בני ישראל לקחת שמן זית זך להעלות נר תמיד. לשמן זית תכונה מיוחדת שהוא לא מתערבב עם חומרים אחרים, כך שאם נערבב נוזלים אחרים עם השמן, השמן יצוף למעלה. ברגע שלוקחים שמן זית שאינו מתערבב, ושומרים עליו שיהיה זך ונקי, אז ניתן להעלות נר תמיד, שיהיה בוער תמיד ולא יכבה לעולם. בצורה דומה, כאשר בני ישראל שומרים על עצמם, לא מתערבבים עם אומות אחרות ודואגים להיות זכים ונקיים, אפשר להיות בטוחים שהנר שלהם יהיה נר תמיד ונצחי.
לפעמים אנחנו מרגישים שישנה הגזמה בדקדוקי ההלכות המרובות שקיימות. לפעמים נראה טבעי יותר לאהוב את הקדוש ברוך הוא בפשטות בלי לדקדק וסתם לזרום עם כולם מסביב. אבל הניסיון מוכיח שכאשר אנו מחזיקים במנהגי הגויים, מתלבשים כמו שחקנים וזמרים ומנסים להידמות לאופנה ברחוב, אנו שוכחים חס ושלום מה זה להיות יהודי.
אחוזים גדולים של יהודים פשוט נעלמו להם בין הגויים ללא כל זכר לדתם ואמונתם. גם פה בארץ ישראל קשה לפעמים להבחין שזוהי מדינת היהודים כאשר אנחנו אוחזים במנהגים זרים ושוכחים את מנהגי אבותינו.
רואים בבירור במהלך ההיסטוריה שמה ששמר עלינו כעם אחד בעל זהות יהודית זוהי השמירה הקפדנית של אבותינו על דתם, מנהגם ואמונתם. תארו לכם שהסבא של הסבא שלנו היה מחליט חס ושלום שהוא לא רוצה לשמור על זהותו היהודית והופך למה שהיום נהוג לכנות "חילוני". במצב שכזה הוא היה מתחתן עם גויה, מפסיק לשמור מצוות ואנחנו היום היינו חס ושלום חיים באיזו מדינה רחוקה כגויים, חוגגים חס ושלום את חג המולד ומרחמים על המחבלים "המסכנים" שנרדפים על ידי היהודים הפרימיטיביים כפי שמציגים בתקשורת העולמית.
כל כך ברור שבזכות הדקדוק במצוות ושמירת המנהגים של אבותינו הקדושים אנחנו נמצאים פה היום בתור עם יהודי. אז איך יתכן שאבותינו הקריבו את עצמם ומתו על קידוש השם רק כדי לא לאכול טריפות וסיכנו את חייהם כדי לשמור שבת, ואנחנו עם התנאים האופטימליים לקיום המצוות מזלזלים בזה מתוך רצון ובחירה?
הרי עצם ההגדרה של יהודי היא האדם ששייך לעם הנבחר שאותו הקדוש ברוך הוא הבדיל משאר העמים במצוות. ללא אותן מצוות וללא ההבדל בינינו לבין שאר העמים, מה זה בכלל אומר להיות "יהודי"?
מדוע אנו צריכים להילחם על מדינת ישראל? מדוע אנו צריכים צבא מיוחד "לישראל"? על מה בכלל אנחנו מגנים פה? מה ההבדל מבחינתנו בין אותו יהודי שאנו מגנים עליו בצפון לבין הלוחם בצבא סוריה שרוצה לחסל אותו? אם אנו באמת חושבים שאין שום הבדל בין יהודי לגוי, אז למה לא להצטרף חס ושלום לצבא של תורכיה במקום? מה מיוחד בישראל?
אלא שברור לכולנו שאנחנו יהודים במהותנו, רק שלפעמים אנו קצת שוכחים, קצת מתעצלים או סתם בוחרים בדרך הנוחה והקלה יותר. כל יהודי יודע בפנים שיש הבדל מהותי בין יהודי לבין גוי. לכן גם יהודים רחוקים משמירת תורה ומצוות יעשו ברית מילה לבניהם. לכן אנחנו רוצים להגן על הארץ מתוך ידיעה ברורה שזו הארץ של אבותינו. אותה ארץ שהקדוש ברוך הוא נתן לנו בירושה. אבל אי אפשר לקחת רק חלק מהדברים.
הקדוש ברוך הוא ברא אותנו יהודים ויש לזה השלכות רבות בקשר לצורה שבה אנו מחליטים לחיות את חיינו. יהודי שחי כמו גוי, ללא תורה ומצוות וללא כל תוכן פנימי, הוא יהודי שחי בשקר. הוא יהיה אומלל כי הוא לעולם לא יגיע למיצוי עצמי, כי הנשמה צמאה לתורה ורוחניות וזועקת לו להתעורר. הוא לא ירגיש שלם ותמיד ירדוף עוד ועוד תאוות, אבל הצימאון רק ילך ויגבר.
כשמייצרים רכב, מתאימים לו את סוג הדלק המתאים לו. מבחוץ, אפשר לראות שני רכבים זהים, אותו סוג רכב, מיכל הדלק נראה זהה והכל נראה אותו דבר בדיוק. רק פרט אחד קטן שונה, האחד צורך בנזין והשני צורך סולר. אם יכניסו סולר במקום בנזין או להפך, הרכב לא יוכל לנסוע ואף עלול להינזק בצורה קשה. כך עלינו להבין שיהודי וגוי יכולים להראות אותו דבר מבחוץ, להישמע אותו דבר ולהתנהג בצורה דומה. אבל המזון שלהם הוא שונה לגמרי.
נשמה של יהודי הגיעה ממקום גבוה ביותר וכל מה שהיא רוצה זה תורה ורוחניות. לגוי אסור ללמוד תורה כי זה יזיק לו, אבל יהודי מוכרח ללמוד. אם יהודי יסתכל על גוי שחי טוב וירצה להיות כמוהו, הוא רק יזיק לעצמו. כמו לראות מישהו מתדלק סולר ברכב ונוסע טוב, ואז לשים סולר במקום בנזין כדי להיות כמוהו. זה רק מזיק.
השם יתברך נתן לנו מתנות רבות. הוא נתן לנו את התורה הקדושה כדי להבדיל אותנו משאר העמים. הוא נתן לנו תכלית ומקום להתעלות. הוא נתן לנו נשמה קדושה ועליונה שאין לשאר האומות. אבל אנחנו מצדנו מתאווים לדברים ירודים ורוצים להיות כמו אומות העולם. הדמויות האהובות עלינו הן שחקנים וזמרים גויים, החוויות המרגשות שלנו הן ההבלים שמלמדים אותנו לאהוב, התאוות שלנו הן דברים לא כשרים ואסורים שרק מחטיאים אותנו ומרחיקים אותנו מהטוב האמתי, וכך כל הדברים שאנו רודפים אחריהם, זה בעצם דברים שכלל לא שייכים לנו.
הדבר דומה לילד שחושב שהוא פרה, אז הוא הולך לשחק כל היום עם הפרות בחוץ, הוא אוכל עשב וקש ומתנהג כמו בהמה. עד שבסוף תבוא פרה אחת ותבעט בו כדי שהוא יבין שהוא לא שייך לשם. יהודים רבים רוצים להיות כמו הגויים, אבל אז באים הגויים עצמם בכל הדורות ועושים פיגועים, שולחים עלינו טילים, נלחמים ללא סיבה, שונאים אותנו ורוצים להרוג אותנו. כי אם אנחנו לא מבינים שאנחנו לא שייכים לגויים, אז הם עצמם יבואו ויראו לנו שאנו לא שייכים אליהם, כמו אותה פרה שיודעת שהילד שמשחק לידה לא שייך אליהם.
אדם צריך להכיר את המקום שלו ולדעת את תפקידו. ילד זה ילד, פרה זו פרה ויהודי זה יהודי. לא סתם לעשות מה שאחרים עושים בלי להפעיל שיקול דעת. יהודי זה לא גוי, ולכן הוא צריך לשמור על עצמו ולהתנהג כמו יהודי.
התורה מלמדת אותנו שכדי להיות נצחיים אנו צריכים להפוך לשמן זית זך. כאשר נשמור על עצמנו זכים ולא מתערבבים נוכל לזכות להפוך לנר תמיד שלא יכבה לעולם. בדיוק כפי שעשו אבותינו ששמרו על עצמם במשך אלפיים שנה בגלות בין הגויים.
הגזרות היו חזקות, הכל נעשה בסתר, היה כמעט בלתי אפשרי לקיים מצוות ולא מעט מתו מתוך בחירה להישאר יהודים ולא להפוך לגויים. ללא כל תנאים וכנגד כל הסיכויים אבותינו שמרו על עצמם כמו שמן זית זך והצליחו להעלות נר תמיד. השאלה כעת היא האם גם אנחנו נצליח לשמור על עצמנו ועל צאצאינו. השם יתברך יזכה אותנו לשמור על הזהות ולהעלות נר תמיד שלא יכבה לעולם.
תכנים נוספים דומים:
כתיבת תגובה